התערבות מדודה
בין העם היהודי לדרוזים קיימת ברית דמים וערבות הדדית. הברית הזאת החלה עוד טרם ימי קום המדינה ונמשכת כבר למעלה מ‑67 שנה, בשגרה ובימי לחימה.
אין לי ספק שיש לנו מחויבות גדולה לסייע לשילוב ולשיווין הזדמנויות מלא לדרוזים בחברה הישראלית, ובצניעות אומר שאנחנו לא עושים די, אבל אנחנו בדרך הנכונה.
בימים אלה ניצבת ההנהגה בפני דילמה לא פשוטה: האם על מדינת ישראל להתייצב לצד בני משפחות אזרחיה, במיוחד אלו השוכנים לגבולה, במיוחד בשעותיהם הקשות, לפעול ולהגיש להם עזרה ולהצילם מהסכנה שהם ניצבים מולה במלחמה האכזרית והעקובה מדם שמתנהלת בסוריה?
זוהי דילמה לא פשוטה.
מחד, אחריותה של ממשלת ישראל היא בראש ובראשונה לדאוג לשלום אזרחיה החיים בגבולותיה, וכל מהלך אגרסיבי שייעשה באדמת סוריה, גם אם נועד למטרות "הומניטריות", עלול להיתפס כקריאת מלחמה והתערבות ישראלית במלחמות הפנימיות בסוריה, התערבות שממנה ישראל מנסה להימנע בכל דרך בשנים האחרונות, ובצדק.
מנגד, מחויבותנו המוסרית, ודאי כבני העם היהודי אשר עבר את זוועות השואה כשמרבית מדינות העולם והאומות עמדו מנגד, וכעם המקדש חיי אדם - אנו חייבים לעשות מעשה על מנת להציל את שכנינו הנמצאים בצרה.
התשובה שלי לדילמה הזאת היא מורכבת: איני בקיא בעדכוני הביטחון השוטפים, ומזה מספר שנים שאיני יושב סביב שולחן הקבינט, אולם מהתרשמותי נראה כי הערכת המצב העדכנית קובעת כי בעת הזו הדרוזים הסורים אינם נמצאים בסכנת חיים מיידית. ולכן התערבותנו עלולה להסב נזק גדול מתועלת. עלינו לעקוב, לאסוף מודיעין ולהיות ערוכים, ובמידה והערכת המצב תשתנה - יהיה לנו קשה לעמוד מנגד.
אני סמוך ובטוח כי ראש הממשלה הנחה את צה"ל ואת גופי הביטחון לפעול לטובת משפחות הדרוזים בצדו הסורי של ג'בל דרוז בהתאם לצורך השעה, וכי הסיוע, ככל שיינתן, ייעשה בצורה נקודתית, מתוחכמת, דיסקרטית ויעילה. זו מחויבותנו כבני העם היהודי. כל המציל נפש אחת - כאילו הציל עולם ומלואו.
כולי תקווה כי השקט והשלום ישררו במחוזותינו ובמחוז שכנינו, ולא נדרש לדילמה הזאת לעולם.
אלוף (במיל') יוסי פלד
יו"ר קצא"א, לשעבר אלוף פיקוד צפון