יומיים לאחר יום הזיכרון האחרון, קיבלה אורטל תמם שיחת טלפון שהיממה אותה.
"בתיאטרון אל-מידאן בחיפה מוצגת ההצגה 'הזמן המקביל' על חייו של הרוצח וַליד דקה, מפקד החוליה שרצחה באכזריות את דודך, החייל משה תמם ז"ל, לפני 21 שנים", נאמר לה. אורטל הבינה שזה עכשיו או לעולם לא.
ההצגה 'הזמן המקביל' שהחלה את הסערה, מגוללת את סיפור חייו בכלא של המחבל וליד דקה, מנהיג החוליה שחטפה ורצחה את החייל משה תמם ז"ל לפני 21 שנים. תמם, בן 19 בהירצחו, נחטף כשחזר באוטובוס מצפון הארץ, וכשירד בסמוך לביתו בנתניה נעלמו עקבותיו.
לאחר ארבעה ימים נמצאה גופתו כשהיא ירויה ועליה סימני התעללות. רק שנתיים לאחר מכן הצליח השב"כ לשים את ידו על חברי החוליה, בהם וליד דקה. במשפטם התברר כי המחבלים ניסו להבריחו לסוריה למטרת מיקוח, וכשהבינו שלא יצליחו רצחו אותו באכזריות. חברי החוליה נידונו למאסר עולם, וב‑2012, בעקבות המלצה של משרד המשפטים, הנשיא דאז שמעון פרס קצב את עונשו של דקה ל‑35‑37 שנים.
מקורות מימון לא מוסברים
השבוע, אחרי חודשיים של מאבק, יכולה אורטל להתחיל לחייך, עם החלטת משרד התרבות להפסיק את המימון לתיאטרון עד לבדיקת מקורות המימון שלו. החלטה זו מצטרפת להחלטתו של שר החינוך נפתלי בנט מהשבוע שעבר להוציא את ההצגה מסל התרבות במשרד החינוך. אבל החודשיים האלה היו סוערים במיוחד בשבילה ובשביל בני משפחתה.
"בהתחלה לא האמנתי שזה אמיתי", מספרת אורטל בריאיון ל'בשבע'. "כשגיליתי שזה נכון וההצגה הזאת באמת מוצגת בתיאטרון אל-מידאן, החלטתי לנסוע למקום בזמן ההצגה ולספר לכל באי התיאטרון שוליד דקה הוא לא גיבור תרבות ולא איש שראוי לכבוד והערכה. הוא לא אדם שראוי שיכתבו עליו הצגה, אלא אדם רוצח ושפל וככה צריך להתייחס אליו".
כשהגיעה לפתח התיאטרון, בעלי המקום נהגו כלפיה באלימות מילולית ופיזית. "קיללו אותי, קראו לי רוצחת באשמת רצח אלפיים ילדים בעזה, ואפילו שחקנית התיאטרון סלווה נקארה ממש דחפה אותי באלימות". אורטל הגישה נגדה תלונה במשטרה, והיא החלה בשיח מול משרד התרבות ומול עיריית חיפה כדי שאלו יסירו את ההצגה מסל התרבות ואת התמיכה הכספית מהצגה זו.
"אחת הבקשות שלי הייתה שיבחנו את מה שקורה בתיאטרון מבחינת התקציב שלהם. בפגישה שקיימנו השבוע עם שרת התרבות מירי רגב, הסתבר שההצגה הייתה תסמין למחלה הרבה יותר גדולה. נגד התיאטרון קיים חשד לתמיכה בטרור וחשד ליחסים של התיאטרון עם ארגוני טרור, פרט לעובדה שנמצאה בבדיקה גם התנהלות כספית לקויה. לכן החליטו להקפיא את התקציב".
התקציב שמקבל התיאטרון ממשרד התרבות עד היום, עומד על מיליון שקלים ממשרד התרבות ועוד כ‑1.1 מיליון שקלים מעיריית חיפה. התקציב הכולל של אל-מידאן עומד על 5.5 מיליון שקלים בשנה.
השבוע, כשהגיעה המלצתו של ד"ר חיים פרלוק, יו"ר המועצה לתרבות ואמנות, הוחלט שהכסף לכל התיאטרון ייעצר, ולא רק להצגה הספציפית על וליד דקה. במהלך פגישה עם השרה רגב ופורום המשפחות השכולות – פגישה שבה השתתפה גם אורטל - חשף פרלוק כי בביקורו בתיאטרון אל-מידאן לפני ימים אחדים גילה דברים שמעלים תהייה לגבי מקורות הכספים, כמו העובדה שישנם כספים שמנהלי התיאטרון לא ידעו להסבירם. כמו כן דיווח פרלוק לשרה כי הוא ניהל שיחה עם מנהל התיאטרון, שציין בפניו שהתיאטרון הוא פוליטי.
אורטל תמם (26) היא סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ודוקטורנטית לגנטיקה. היא יודעת היטב שאין תסמין בלי מחלה. "תראה", היא מסבירה, "אני באה מעולם הרפואה כסטודנטית וכפרמדיקית. אצלנו אומרים שאין דבר כזה שכואבת הבטן בלי שיש משהו מאחורי הכאב, וזה מה שקרה כאן עם התיאטרון. ההצגה חשפה את מה שהולך שם בפנים".
באיזה שלב הבנת שאת עומדת לקצור הצלחה בעניין?
"לקח המון זמן עד שהייתה פריצת דרך במאבק הזה - וזה קרה כששר החינוך נפתלי בנט עשה את המעשה הנכון, החכם והראוי והוציא את ההצגה הזאת מסל התרבות. הסתבר שעד לאחרונה תלמידי ישראל ראו את ההצגה הזאת כחלק מהחינוך", היא מציינת באירוניה.
"כשהתחלנו את התהליך, לא ידעתי שאני אלך לכזה מאבק. עשיתי את זה כי זה מה שהרגשתי שנכון לעשות. היה לי ברור מול מי אני עומדת ומה זה התיאטרון הזה, כי אתה קורא בעיתונות פעם אחר פעם שהתיאטרון עשה משהו נגד המדינה ובסופו של דבר איכשהו זה נגמר, כי לאף אחד אין את האנרגיות להמשיך. אני ראיתי בזה שליחות להיאבק בתאי טרור בשביל כולנו. עדיין קשה לי לדבר בדיעבד, כי עדיין לא הגענו לסיום המאבק", מבהירה אורטל, "המאבק יסתיים כשיפרסמו את התוצאות של הבדיקה ויבטלו את המימון לתיאטרון באופן סופי. אבל כרגע אני מאוד שמחה שהצלחנו לחשוף את הפנים האמיתיות של תיאטרון הטרור הזה".
"צעקו לי לרדת מהבמה"
המאבק של אורטל לא הסתכם רק באנשי התיאטרון, אלא פנה גם נגד אנשי התרבות והרוח מהשמאל. בכנס שהתקיים השבוע, שבו כינה השחקן והבמאי עודד קוטלר את מצביעי הליכוד "עדר בהמות", היא הייתה שם כדי להציג את עמדתה, אך נדהמה מהשנאה והניכור שאליהם נחשפה. "עליתי לדבר, ורגע לפני שעליתי לבמה מישהו נתן הקדמה שאני הולכת לדבר, אבל ציין שאף אחד לא צריך לשנות את דעתו בעקבות הדברים שלי", היא מתארת. "בתור אירוע לחופש הביטוי, שבא כביכול ליצור דיאלוג, זאת הייתה אמירה מאוד מוזרה", מוסיפה אורטל לספר. כשהחלה לדבר על דודה, החייל משה תמם ז"ל, החלו להישמע בקהל כחכוחים ושיעולים. "כמה רגעים לאחר מכן אנשים התחילו לצעוק מהקהל כדי שארד מהבמה. זאת הייתה חוויה מאוד לא נעימה בלשון המעטה".
למה היה לך חשוב להיות בכנס האמנים? זה היה הרי משחק מכור מראש, לא?
"קודם כול עודד קוטלר אמר דברים נוראיים, אבל חשוב להבין שכל האירוע כולו היה באמת מלא באמירות מזעזעות. זה ממש לא היה רק עודד קוטלר", היא מבהירה. "הוא אולי אמר משפט קליט ומזעזע, אבל האווירה במקום הייתה מלאת שנאה וחוסר כבוד. לכן זה גם מאוד לא הפתיע אותי מה שהוא אמר".
כששמעת את הנאום שלו הבנת שהסערה בדרך?
"כן, בוודאי. אבל אני מאוד לא רוצה לומר שזאת שנאה של אנשי שמאל. מי שהיו שם הם אנשים מאוד מסכנים. כעסתי בהתחלה, אבל כרגע אני בעיקר מרחמת עליהם - שזו ההתנהגות שלהם וזה מי שהם".
מי שמהרגע הראשון תמך, עודד ואף פעל בעניין, הוא שר החינוך נפתלי בנט. השבוע ביקר בנט בבית הוריו של משה תמם ועודד את בני משפחתו. "אני לא הייתי בפגישה", מבהירה אורטל, "אבל זה היה מאוד מרגש בשביל המשפחה שלי. הרגשנו חיבוק מאוד גדול ממנו. סבא וסבתא שלי מאוד התרגשו וזה מאוד חיזק אותנו".
איך את רואה את היחס של ערביי ישראל למאבק שלך?
"קיבלתי המון תמיכה גם מערביי חיפה, שחלקם אמנים. לא אחת הם כתבו לי שתיאטרון אל-מידאן לא מייצג אותם. מנהל התיאטרון אמר באופן מאוד ברור שהתיאטרון שלו הוא תיאטרון פלשתיני פוליטי. מי שאומר שהוא תיאטרון פלשתיני פוליטי, שלא יתפלא שמדינת ישראל לא מממנת אותו. הוא מוזמן לפנות לאבו-מאזן או לקטאר שיממנו אותו. אגב", היא מוסיפה, "אני לא אתפלא אם יסתבר שהתקציבים והכספים שלא ברור מאיפה הם, הגיעו מממשלות זרות".
עובר לך בראש שאולי בזכות המאבק שאת ניהלת, אנחנו יכולים להגיע למצב של הפסקת מימון תרבות הטרור?
"מאחורי המאבק הזה עומדים הרבה מאוד אנשים", מבהירה אורטל, שזהו אינו מאבקה הראשון. בשנים האחרונות עוסקת אורטל במאבק בארגון ה‑BDS שמקדם חרם נגד ישראל, ובהסברה ישראלית בעולם. "אני אולי הובלתי, אבל בלי כל התמיכה מסביב לא הייתי מצליחה לעשות את זה. אותי משמח שאנשים פשוט יידעו שמדינת ישראל לא מממנת תרבות פלשתינית שמעודדת טרור. זה צריך להדהד. אי אפשר לקרוא להשמדת מדינת ישראל, לעודד רצח אזרחים וחיילים ולהאדיר רוצחים, ומצד שני לקבל תקציב בשביל זה ממדינת ישראל. אני יודעת שעשינו את הדבר הנכון למען עם ישראל ולזכרו של דוד שלי".