שורה של מסמכים ובהם דו"ח רשמי של מדינת ישראל, פורסמו ושפכו אור חדש על תמונת המצב החד-צדדית שניסו לצייר ארגוני הטרור בעזה עד כה.
"חמאס ביצע פשעים נגד האנושות"
הדו"ח הישראלי, שחובר בשיתוף פעולה של משרדי הממשלה וצה"ל, מתאר ניסיונות חוזרים ונשנים של ישראל שלא לפגוע באזרחים ולנסות להנמיך את גובה הלהבות.
"במהלך העימות עם רצועת עזה בשנת 2014, חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה השתמשו באופן מכוון ושיטתי בשיטות ובדרכי פעולה שנועדו להגביר ככל האפשר את הפגיעות בחיי אזרחים וברכוש, הן בישראל והן ברצועת עזה. זאת באופן המבסס הפרות של דיני הלחימה, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות", נכתב במסמך.
ישראל מבהירה בדו"ח כי בכל הזדמנות חמאס נמנע מלהסכים להפסקת אש, וכשהסכים הפר אותה באופן שיטתי. "ב‑5 באוגוסט הכוחות הקרקעיים של צה"ל נסוגו מרצועת עזה, לאחר שאיתרו והרסו 32 מנהרות תקיפה לעבר שטחה של ישראל. נסיגת כוחות צה"ל אירעה על אף המשך ירי הרקטות ופגזי המרגמה על אזרחים ישראליים, והיעדר הפסקת אש", נכתב בדו"ח, "חמאס וארגוני טרור אחרים המשיכו בלחימה, ודחו שוב ושוב הצעות להפסקת אש, או שקיבלו הצעות כאלה ומיד הפרו אותן".
בישראל מבהירים כי "לו חמאס היה מקבל את הפסקת האש הראשונית, בתיווך מצרי שהליגה הערבית אימצה ושישראל קיבלה ב‑15 ביולי, אפשר היה למנוע כתשעים אחוזים מהנפגעים במהלך העימות".
עוד מציינים בישראל את השימוש שעשו ארגוני הטרור באזרחים בזמן לחימה. "חמאס וארגוני טרור אחרים הפכו לעתים קרובות את המבנים האזרחיים למטרות צבאיות, ובכך חשפו את האזרחים בסביבתם לפגיעה. הם השתמשו במתקני או"ם, בבתי ספר, בתי חולים, מסגדים ובבנייני מגורים למטרות צבאיות. הם גם דאגו להבטיח באופן פעיל שתהיה נוכחות אזרחית באזורים שמהם פעלו, והפכו אותם למגנים אנושיים", לשון המסמך.
עוד נכתב כי "חמושים של חמאס אף הסוו עצמם כאזרחים שביצעו תקיפות, באופן שבמקרים רבים עלה לכדי הפרה ישירה של המשפט הבין-לאומי".
חלק לא מבוטל מהמסמך מוקדש לדרכי הפעולה של צה"ל במהלך הלחימה. "למרבה הצער חלק מההתקפות גרמו נזק לאתרים אזרחיים, שהפכו בעצם למטרות צבאיות חוקיות, בשל השימוש שעשה בהם חמאס. צה"ל נקט אמצעים שונים במטרה למתן את הסיכון לפגיעה באוכלוסייה אזרחית ובמתקניה", מבהירים מחברי הדו"ח ומוסיפים כי "צה"ל השהה או ביטל תקיפות בכל מקום שבו היה ברור, על בסיס מידע מודיעיני שהתקבל בזמן אמת, שהמטרה אינה צבאית".
עורך דין על כל מטרה
אחד ממציגי המסמך היה סא"ל ד"ר ערן שמיר-בורר, בכיר בפרקליטות הצבאית, שהבהיר כי במסמך נחשף לראשונה נוהל הטיפול במטרות, אך ורק כדי להבהיר עד כמה פעל צה"ל לפי הכללים. "עורכי הדין מהפרקליטות היו מעורבים בכל תכנון של תקיפה או סימון מטרות, וביססו את הנוהל על המשפט הבינלאומי, ומדובר באלפי מטרות". הוא הסביר כי חוות הדעת של הפרקליטים הייתה זו שקבעה בסופו של דבר האם המטרה לגיטימית אם לאו. הוא ציין עוד שבמהלך הלחימה היו אזורים רבים ברצועת עזה שסומנו מראש ולא הותקפו בשל הרגישות הבינלאומית ובשל בקשות של האו"ם.
שמיר-בורר הביא כדוגמה מקרה שבו אישרו עורכי הדין הצבאיים לתקוף בית ספר שהוכח שנורו ממנו רקטות לעבר ישראל. "גם כשכבר הוחלט, אחרי ירי של 11 רקטות, לתקוף – יצאה פקודה ברורה כיצד לתקוף את המקום, אילו אמצעי אזהרה צריך לנקוט, וכיצד לוודא שאין אזרחים במקום. בסופו של דבר, על פי בדיקתנו, לא היה שם אף אזרח".
הוא ציין עוד כי חמאס ניצל מצבים מסוג זה, ודרש מתושבים הסמוכים למוסדות ציבוריים כמו בתי ספר, שלא להתפנות גם אם צה"ל מזהיר מפני תקיפות.
בסיכומו של הדו"ח נכתב כי גם במישור המשפטי פעלה ישראל בכל דרך כדי לבצע חקירה אמיתית. "ישראל מודעת לטענות לפיהן פעולות מסוימות של צה"ל במהלך הלחימה נעשו תוך הפרה של המשפט הבין-לאומי. ישראל בוחנת תלונות ומידע אחר, ומחויבת לחקור באופן מלא כל האשמה או חשד סביר. צה"ל בודק בימים אלו מאות תלונות, הקשורות ליותר מ‑120 תקריות שאירעו תוך כדי עימות. נפתחו 13 חקירות פליליות, ובאחת מהן הוגשו כתבי אישום. 17 תיקים אחרים נסגרו לאחר בחינה עמוקה", לשון המסמך.
סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, אמרה ל'בשבע' עם פרסום המסמך כי "מדינת ישראל אינה מפחדת מהאמת ואינה חוששת לבדוק את עצמה בכל האמצעים". חוטובלי ציטטה את דברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, שאמר "דמוקרטיה נלחמת בטרור כשידה האחת קשורה מאחורי גבה". "לעתים נראה שקושרים את שתי ידינו דרך הניסיון להציג את ישראל באופן שאינו נאמן לאמת".
לדבריה, "קיים ניסיון מצד גורמים בזירה הבינלאומית להפוך את היוצרות ולצייר את חמאס כקורבן ולהאשים את ישראל בשלל האשמות שווא. אין צבא יותר מוסרי מצה"ל ואין מדינה שחוקרת באופן השקוף ביותר כמו מדינת ישראל. אין עוד צבא בעולם שבו קצינים פועלים בשטח בליווי משפטנים".
מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, מוסיף כי ישראל אינה מצטערת על ההחלטה שלא לשתף פעולה עם ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם באו"ם, מכיוון שהייתה מוטה מלכתחילה. "יש לנו בעיה עם האנטי-ישראליות במועצת זכויות האדם של האו"ם".
גולד הבהיר כי "ישראל צריכה לקדם את תיאור ההתרחשויות מהזווית שלנו, כי אין לנו מה להסתיר. ישראל עשתה צעדים רבים שאפילו לא התחייבו ממנה על פי החוק הבינלאומי, רק בגלל שדאגה לאזרחים תמימים".
"ארגוני הטרור עיוותו נתונים"
המסמך הישראלי לא היה היחיד שפורסם השבוע. לפניו פרסמה קבוצה של אנשי צבא בכירים מרחבי העולם מסמך משלה, לאחר סיור ובדיקות שערכו בעת האחרונה בישראל. לדעתם, במסמך שזכה לכינוי "דו"ח הגנרלים", ישראל עמדה בדרישות הדין הבינלאומי, עד כדי כך שהסטנדרטים שקבעה לעצמה היו מעל ומעבר למצופה בדיני המלחמה.
קבוצה זו זכתה, בניגוד לוועדת האו"ם, לשיתוף פעולה מלא של ישראל, ונועדה עם נציגים מהמערכת המדינית והצבאית. ראש הקבוצה שחיברה את הדו"ח הוא רמטכ"ל צבא גרמניה לשעבר, קלאוס נאומן, ונטלו בה חלק גם נציגים ממדינות רבות מאירופה, ארצות הברית ואפילו אוסטרליה.
גם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה פרסם מסמך מקיף משלו על פעילות ישראל בלחימה בעזה בקיץ האחרון. מהמחקר עלה בין היתר, כי חמאס "שיחק" בנתוני ההרוגים, ובפועל פחות מ‑50 אחוזים מההרוגים היו אזרחים. על פי המחקר, החמאס וארגונים נוספים שפועלים ברצועה השתמשו בשיטות רבות ומתוחכמות כדי לנפח את מספר האזרחים ההרוגים בקיץ האחרון.
החוקר לני בן דוד גילה כי 34 אחוזים מההרוגים בצד העזתי היו גברים בני 20‑29, גיל המאפיין לוחמים, ואליהם התווספו גם שמות של מי שנהרגו מירי תועה של חמאס. מעבר לכך, התברר כי ארגוני הטרור הוסיפו למספר ההרוגים אזרחים פלשתינים שהם עצמם הוציאו להורג, בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל.
בן דוד מספר ל'בשבע' כי ממצא עיקרי נוסף הוא היקף הניסיון של חמאס לפגוע בישראל בכל דרך, תוך שימוש בכל היכולות הצבאיות. "אנחנו לא ידענו את היקף האסטרטגיה של חמאס לפלוש לתוך ישראל. הבנו שהיו להם תוכניות לשלוח מאות לוחמים ויותר לתוך ישראל, דרך המנהרות. בנוסף הייתה להם תוכנית סדורה לפלישה של קומנדו ימי. ישראל לא הבינה בכלל את התוכניות הצבאיות הללו, וגם העולם לא הבין את האסטרטגיה שלהם".
לדעתו, המסמכים שפורסמו בימים האחרונים יכולים להשפיע רבות בעולם ויש מי שמעוניינים לשמוע, אבל הם חשובים לא פחות לציבור הישראלי. "זה גם בשבילנו. אנחנו חייבים לדעת שעשינו את הכול. גם החייל הפשוט והמשפחות של החיילים צריכים לדעת שאנחנו עושים את הכול מעל ומעבר להיות צבא שלא סתם שולח חיילים לרצוח. אנחנו, גם לפי אמות מידה של צבאות אחרים בעולם, עשינו זאת בצורה מוסרית יותר מכל צבא אחר".