הועדה לביקורת המדינה קיימה היום (שני) דיון סוער בנושא הזנת אסירים בכפייה.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה כי מדובר בנושא שלא שייך לימין ולשמאל אלא באחריות הממשלה על חיים של אנשים ואיזון בין זכויות שמגיעות להם.
היא ציינה כי האסירים היחידים בארץ שמתו משביתת רעב הם אלו שהוזנו בכפייה לכן ההליך הזה הופסק, "הצעת החוק עלולה ליצור נזק לדורות. על המדינה לקבל החלטה מושכלת ולא להעביר את הצעת חוק הזו בהינף יד.
מדובר בהחלטה שיש לה השפעות על תפיסת ישראל בעולם, השפעות אתיות על מערכת הבריאות, והשפעות קשות על התנהלות השב"ס. נציגי משרד החוץ אפילו לא הואילו להגיע לדיון. דרושה כאן התייחסות רצינית יותר".
במהלך הדיון ציין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי כי המדינה לא נסוגה מההסכמות שכבר התקבלו בעניין החוק בוועדת הפנים בכנסת הקודמת. "בדקנו תקדימים בעולם, ויש מקרים לכאן ולכאן. למדינת ישראל יש אחריות על חיי האסירים וגם אינטרסים נוספים של חיי אדם וביטחון המדינה, ולכן יש לאזן בין הערכים של זכות האדם על גופו מחד – וזכותה של החברה לביטחון מאידך. החוק קובע כי רק החלטה שיפוטית ולא מינהלית היא שתקבע. שובת הרעב איננו רוצה למות אלא לכופף את מערכת המשפט הישראלית".
נזרי הבהיר כי לאמנת מלטה שעסקה בנושא והתנגדה לו, אין תוקף משפטי – בעוד שפורומים בינלאומיים להם יש תוקף כזה – דווקא אישרו זאת.
יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית לשעבר, פרופ' אבינועם רכס, אמר כי "שביתת רעב היא צעד פוליטי ואיננה בעיה רפואית, ולכן המדינה איננה יכולה לגלגל הבעיה לפתחם של הרופאים. אמנות בינלאומיות אוסרות על רופאים להשתתף בהאכלה בכפייה של שובתי רעב, כי מדובר בסוג של עינוי. בארה"ב ובבריטניה הדבר אסור, ואני מקווה שאף רופא במערכת הציבורית לא ישתתף בכך. מי שיעשה זאת יעמוד לדין בבית הדין שלנו. אני עצמי אפר את החוק הזה, ואלך בשמחה לכלא". הוא הוסיף כי רופא שיאכיל בכפייה אסירים "נבוא איתו חשבון".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), כי "המניע להזנת האסירים בכפייה הוא פוליטי ולא משפטי או רפואי. לא חיי האסירים הם שעומדים לנגד עיני הממשלה אלא הרצון למנוע ביקורת בינלאומית נוספת על ישראל.
אני מתנגדת בתוקף להצעת החוק הזו משום שבראש ובראשונה היא מפקיעה את זכותו של הפרט על גופו. עבור האסירים הפלסטינים חסרי המעמד, הגוף הוא הדבר האחרון שנותר שלהם וגם את זה המדינה רוצה להפקיע מהם. במקום להאכילם בכפייה, תוך השפלתם וסיכון חייהם, עלינו לדבר על דרישותיהם, דרך הפסקת המעצר המנהלי השרירותי".
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) טענה כי "ההתנגדות למעצרים מנהלים היא גורפת לעצורים מימין ומשמאל, אך מה שחמור בעיני הוא רצון המדינה לסתום לאסירים את זכות המחאה",
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הדגיש כי "מדובר בחוק לא-מוסרי לא-אתי, היכול להביא למות", וחברו לסיעה אחמד טיבי ציין כי ההצעה להרדים שובת רעב כדי להאכילו בכפייה, "היא קיצונית ובלתי מתקבלת-על-הדעת, כי האסיר מנצל את זכותו על גופו להביע מחאה".
סגן מנהל המרכז הרפואי "אסף הרופא", ד"ר יצחק שרף, הזהיר כי "מערכת האמון היא שהנפגע רוצה שאני אטפל בו, והרפואה מבוססת על חמלה ועל שיתוף פעולה".
ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) אמר כי הוא "נוטה לתמוך בהצעה של השמאל. אתן לו להזיק לעצמו ושלא שישיג את מטרתו הפוליטית".
ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הדגיש מאידך כי המשרד היה שותף מלא להצעת החוק, וכי "לא ניתן לקבוע קביעה אתית חד משמעית בנושא. בכל מקרה מדובר בצעד אחרון לאחר שמוצו כל האפשרויות, והסוגיה חוזרת למצפונו של הרופא, והחוק רק מאפשר לרופא לפעול ע"פ מצפונו". הוא קרא לפרופ' רכס כי "המצפון שלכם לא טוב יותר ממצפוני".
ח"כ טלב אבו-עראר (הרשימה המשותפת) הזהיר כי "כל רופא שיסכים להאכיל אסיר בכפיה הוא פושע ויהיה חשוף לתביעות ולרדיפה מצד משפחת האסיר" ואילו ח"כ אורן חזן (הליכוד) השיב כי "גם במקרי אנורקסיה ובולמיה, הרופאים מתערבים בניגוד לרצון החולה, ואילו כאן חברי הכנסת הערבים מאיימים על רופאים".