הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלשי) במסגרת יום הסביבה בכנסת, במניעת זיהום אוויר.
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) האשימה כי "המשרד להגנת הסביבה כשל במניעת זיהום האוויר, וההתרשלות בטיפול במקורות הזיהום - היא נסיגה של המדינה ממחויבות לאזרחיה".
אלהרר הוסיפה כי הטענה על תקצוב חסר אינה מספקת, כיוון שכל משרדי הממשלה מתלוננים על היעדר תקציב מספק, אך על המשרד היה להעדיף את דגימות הפתע, כדי לחשוף את היקף הזיהום מהתעשייה.
אלהרר בירכה את המשרד על ההחלטה שלא לאשר מפעלים נוספים שיזהמו, אך ציינה כי קביעת התקנות והיתרים נקודתיים הוא הכרחי, וקראה לשיתוף פעולה בין ארגוני-הסביבה ובין המשרד לעניין שקיפות המידע.
"חייבים להתייחס ברצינות לדגימות-הפתע, ואני דורשת נהלים סדורים בין האזורים השונים במשרד בעניין", אמרה אלהרר. ''האכיפה חייבת להיות משמעותית יותר וחריפה יותר".
יצחק שובל, נציג מבקר המדינה, סיפר כי דו"ח הביקורת מצא ששיעור הדגימות היה פחות מחצי מתכניות העבודה של המשרד, לעיתים הגיע השיעור רק ל-15% ובמחוז חיפה, בו מרוכזים מפעלים מזהמים רבים, לא נעשו כלל דגימות אויר לגילוי זיהום.
הוא האשים כי מערכות המידע של המשרד בעניין אינן יעילות, אינן ברורות, אינן אמינות ואינן מעודכנות, וכן כי כמעט ולא הוטלו עונשים כספיים על מזהמים.
מנכ"ל המשרד דוד לפלר השיב כי "הירידה החדה בתקציב גרמה לירידה בדגימות הפתע , שהיינו אמורים לבצע. הגשנו תכנית לאומית מקיפה לצמצום הזיהום, בהיקף של 690 מיליון ₪ - אך קיבלנו 190 מיליון ₪ בלבד. דגימות נעשות גם ע"י המפעל עצמו באמצעות מעבדות מורשות ומוסמכות.
''בעניין המפעלים במפרץ חיפה ערכנו שימוע ציבורי, והפנמנו את הערות הציבור בעיקר בעניין שקיפות המידע". לדבריו, אזור חיפה איננו המקום המזוהם ביותר בישראל, והזיהום שם הוא לא החמור ביותר.
שולי נזר, סמנכ"לית המשרד הוסיפה כי ישראל מותאמת לתקן האירופאי, "לא יותר תקנות כלליות אלא הסדרה פרטנית לכל מפעל. לכל תחום תעשייתי נקבעו תקנים והבאנו לירידה של עשרות אחוזים בפליטת אויר מזהם. כל היתר למפעל עובר שימוע ציבורי, והתהליך כולו שקוף לציבור".
לדבריה, אין צורך בתקנות לחוק אויר נקי, כיוון שהחוק כולל את כל הפרטים ומאפשר למשרד את הגמישות להוציא לתחומי-תעשיה מסוימים תקנות פרטניות. היא הוסיפה כי בניגוד לטענות, בוצעו מאות דגימות פתע בשלוש השנים האחרונות, כולל במפעלי מפרץ חיפה.
אליס גולדמן, היועצת המשפטית בתנועת אומ"ץ האשימה מנגד כי "המשרד להגנת הסביבה הפך למשרד להגנת התעשייה. שש וחצי שנים מאז חוקק החוק, ומאומה לא נעשה. על הוועדה לביקורת המדינה להוביל את המאבק בזיהום".
לדברי עו"ד ג'מילה הארדל-ואכים מארגון "אזרחים למען הסביבה", רוב המפעלים כיום אינם עומדים בתקני התעשייה, הרשויות אינן עוקבות ואין מרכז מידע בעניין. "רוב המפעלים שחרגו מתקנים שלהם נמצאים, כצפוי, במפרץ חיפה, אך המשרד לא זעק על הנושא ולא ביצע דגימות-פתע במפעלים אלו בשנתיים האחרונות".
חנה קופרמן, מהפורום הישראלי לשמירת החופים טענה כי "יש גל חדש של פיתוח תעשייתי של החופים, והמשרד להגנת הסביבה עוזר למדינה להימנע מפיקוח-יתר על חשש מדליפות, פליטות וזיהומים. הציבור נאלץ לחקור ולבדוק בעצמו – ולגלות את הנתונים החמורים".