סעיף בחוק הרכבות הצרפתי נוצל בידי מהגרים כדי לשלשל לכיסם מאות אירו בכל חודש.
תקנון הרכבת בצרפת מאפשר לכל אזרח שנפגע מאיחור של הרכבת שעלה על שבע דקות לתבוע פיצוי בגובה של 12 אירו, כאשר סכום התלונות חודשי לא יוכל לעלות על כמה מאות אירו מדיחודש.
עוד עולה מהתקנון הצרפתי כי כדי להתלונן אין צורך להציג כרטיס נסיעה ברכבת, שכן יכול אדם לטעון שהיה בתחנה ולאחר שהמתין פרק זמן ארוך כל כך בחר שלא לעלות על הרכבת. התקנון אף מבהיר כי אין כל חובת הוכחה כלשהי לכך שאכן המתלונן כנפגע האיחור היה בתחנת הרכבת.
ואכן מסתבר שכדי לגלות מתי איחרה הרכבת אין כל צורך להיות נוכח בתחנת הרכבת, שכן חלק מחובתן של הנהלות הרכבות לאזרח הצרפתי הוא פרסום כל נתון אודות איחור של רכבת באתר האינטרנט הרשמי של הרכבת.
שילוב כל הנתונים הללו גרם לכך שעוד ועוד אזרחים גלשו באתר הרכבת, ליקטו את פרטי השעות והמיקומים של הרכבות שאיחרו מעל שבע דקות, ריכזו את הכול לתלונה מסודרת והגישו אותה בדרישה לפיצוי.
תוצאת התביעות לפיצוי גרמה לכך שמדי חודש בחודשו עלה גובה התשלום שמשלמות חברות הרכבות לממשלת צרפת על מנת לכסות את התשלום שהועבר כפיצוי למתלוננים. בדיקה שנערכה גילתה כי התלונות על איחורי הרכבות הגיעו מריכוזי מהגרים, בעיקר מוסלמים.
כעת צפויות חברות הרכבות בצרפת להעלות את מחיר כרטיסי הרכבת על מנת לממן בתוספת התשלום את הסכומים שהועברו לפיצוי "נפגעי" האיחורים, נפגעים שאפילו לא הואילו להגיע לתחנת הרכבת.