נשיא הבונדסטאג, נורברט לאמרט, נאם היום (רביעי) בפני מליאת הכנסת, בישיבה מיוחדת שקיימה המליאה לציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה. הדיון התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין ובהשתתפות אורחים מישראל ומגרמניה.
הנשיא לאמרט פתח את דבריו בשפה העברית ואמר: "תודה רבה על ההזמנה ועל קבלת הפנים הידידותית, זה כבוד רב עבורי לדבר לפניכם כאן בכנסת בשפת האם שלי".
לאחר מכן עבר הנשיא לאמרט לגרמנית והודה ליו"ר הכנסת על קבלת הפנים לה זכה והוסיף: "אני מודע לכך, שכלל וכלל אין זה דבר מובן מאליו: הענקת כבוד צבאי לנשיא פרלמנט זר, וזאת דווקא עבור אזרח גרמני, ועוד במיוחד בכנסת, ועוד לצלילי ההמנון הגרמני". לאמרט הזכיר את ביקורו הרשמי הראשון בשנת 2007 וציין כי הוא היווה את אחת החוויות המרשימות ביותר בחייו הפוליטיים.
לאמרט התייחס ליחסים המיוחדים בין שתי המדינות הזיכרון ההיסטורי ואמר "האינטנסיביות של יחסי הידידות בין שתי מדינותינו מגלמת נס היסטורי. נס זה התחולל בעיקר תודות ליכולת ההכרעה של שני מנהיגים ותיקים ובעלי ניסיון, קונרד אדנאואר ודוד בן גוריון, תודות לצמד גורלי זה בהיסטוריה של שתי המדינות. זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל מתוך אפר השואה ולאחר כינון הרפובליקה הפדרלית מתוך חורבות המשטר הנאצי היו לשניהם החזון והנחישות להכריע בעד התחלה חדשה."
יו"ר הבונדסטאג התייחס לאנטישמיות באירופה ואמר "אנו מכירים תודה במיוחד על כך, שלאחר העבר הטראומתי בעקבות הדיקטטורה הנאצית והשואה יכולים יהודים לבסס שוב את חייהם בגרמניה. זוהי הצהרת האמון הנאה ביותר שניתנה לדמוקרטיה הגרמנית השנייה. על כן מבישה עוד יותר העובדה שישנן עדיין התפרצויות אנטישמיות בכל רחבי אירופה ועלינו להיאבק בהן בנחרצות. משום כך בכוונתנו לארגן בשנה הבאה בברלין וועידה בין-פרלמנטרית משותפת למאבק באנטישמיות (ICCA), וזאת מכיוון שידוע לנו כי בשום מקום אחר בעולם לא היו לאנטישמיות השלכות איומות יותר מאשר בגרמניה. אני חוזר שוב על מה שאמרתי במליאת הבונדסטג הגרמני פעמים רבות: אין להרכין ראש כנגד האנטישמיות וכלל לא חשוב היכן היא מתפרצת. בגרמניה האנטישמיות הינה דבר בלתי נסבל".
לאחר מכן עבר לאמרט לדבר על הנושא המדיני ועל המשא ומתן עם הפלשתינים "חילוקי דעות אינם, בין היתר, עניינו של הפרלמנט בלבד על מחנותיו וסיעותיו הפוליטיים השונים. הם מתעוררים גם בין בתי פרלמנט שונים. לא רק ההתמודדות עם חילוקי דעות אלה מרכיבים את הצביון של שותפות אמיתית, אלא גם ההכרה בהם ויישובם בצורה פתוחה וכנה. ביקורת הינה פעולה לגיטימית ולפעמים אין לוותר עליה - גם ודווקא בין ידידים.
רבע מאה לאחר נפילת מסך הברזל איבדו הגבולות באירופה ובתוך האיחוד האירופאי את משמעותם באופן ניכר. זה לא קורה כך בכל מקום. מסיבה זו אנו מבינים את הדאגה בישראל, שעדיין אין לה גבולות קבועים. אנו בטוחים כי: לישראל יש את אותה הזכות לחיות כמו שכנותיה בגבולות בינלאומיים מוכרים, כשהיא נטולת פחדים, טרור ואלימות. באותה מידה אין אנו מתעלמים מזה, שבד בבד לישראל יש גם אחריות על המצב בשטחים הפלסטיניים.דיון חיוני בסוגיה זו חייב להתנהל בראש ובראשונה כאן בישראל, והוא אכן מתנהל במסגרת דיונים, לעיתים בלהט, אך תמיד באופן דמוקרטי, בחברה ובמיוחד כאן בכנסת.
השאלה של שלום בר קיימא באזור מעסיקה את הקהילייה הבינלאומית, והיא מעסיקה גם אותנו הגרמנים. אנו מכירים באחריותנו הייחודית, שנובעת מאירועי ההיסטוריה, כלפי מדינת ישראל. היא מהווה חלק מרעיון המדינה של ארצי, כפי שביטאה זאת אנגלה מרקל בנאומה מעל במה זו. הקנצלרית חזרה ואמרה כי ביטחונה של מדינת ישראל ופתרון הקבע ניתנים להשגה לאורך זמן אך ורק במסגרת שלום יציב עם שכנותיה הערביות. אני מאשר זאת: נושאים רבים אכן נתונים למשא ומתן, אך לא כך הוא הדבר לגבי זכות הקיום של ישראל. מצד שני עולה הצורך בניהול משא ומתן, על מנת לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים. מדינה פלסטינית יציבה, שוחרת שלום והמבוססת על עקרונות דמוקרטיים תענה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל לאורך זמן. רק בדרך זו – לפי תפישתנו – ניתן יהיה להבטיח שלום בר קיימא באזור כולו. עמדה זו של ממשלת גרמניה מיוצגת גם על ידי רוב נכבד של כל סיעות הבונדסטג הגרמני."
לבסוף, התייחס הנשיא לאמרט להידוק הקשרים בין שתי המדינות בכלל ובין שתי הפרלמנטים בפרט "המפגשים בין הנשיאויות של שני בתי הפרלמנט שנערכים היום כאן בירושלים ויערכו בסוף השנה בברלין הינם ביטוי מובהק לרצון שלנו, להמשיך ולהדק מערכת יחסים זו ולהעמיקה. אנחנו יכולים ואנחנו צריכים לדון גם על התפתחויות פוליטיות המתרחשות בשתי המדינות שלנו, במיוחד כאשר אנחנו לא מבינים אותן או עוקבים אחריהן בדאגה. ההחלטה המשותפת להקמת פורום פרלמנטרי שנתי, על מנת להיפגש ולדון באופן קבוע על נושאים אקטואליים משותפים, נועדה לשמש אות רב משמעות. בה בעת מדגיש הדבר את תפקידם הבולט של שני בתי הפרלמנט בהמשך התפתחותה של מערכת היחסים בין מדינותינו.
לאמרט פנה לחברי הכנסת "גבירותיי ורבותיי, עמיתות ועמיתים יקרים, ידידות לא מרוויחים. ידידות הינה מתנה, שעליה אין זכויות בעלות – כלל וכלל לא בין גרמניה וישראל. ידידות זקוקה לטיפוח. ובמובן זה ברצוננו להמשיך ולהדק את הקשרים ולפתחם. אנו גאים בשותפות ובידידות שלנו בשנה מיוחדת זו של היובל לכינון יחסי גרמניה-ישראל. אולם אנו רואים אותם כפי שהם: מחויבות ומשימה מתמדת".
לאמרט סיים את דבריו בעברית: "אנו גאים בשותפות", וזכה למחיאות כפיים.