משקיעים על הכוונת

שר האוצר החדש העלה השבוע את מס הרכישה על דירות להשקעה. לא בטוח שהצעד הזה ירגיע את השוק.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ח' בתמוז תשע"ה

משקיעים על הכוונת            -ערוץ 7
מיסים לא תמיד משפיעים על שוק הנדל"ן. משה כחלון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הכנסת אישרה בתחילת השבוע באופן סופי את הצעתו של שר האוצר משה כחלון להעלות את מס הרכישה על דירות להשקעה לרמות שבין שמונה לעשרה אחוזים. ההצעה אושרה ברוב גדול יחסית של 73 ח"כים.

ועדת הכספים אישרה כי העלאת המס תיכנס לתוקף באופן מזורז, ולמעשה היא נכנסה לתוקף אתמול (רביעי), ה‑24 ביוני, ולא ב‑1 ביולי כפי שנקבע קודם לכן. האישור הושג לאחר שמנכ"ל האוצר שי באב"ד נעתר לדרישות חברי האופוזיציה והסכים לבחון את הרחבת הפטור ממס רכישה גם ליורשים של חצי דירה, ולא רק שליש כפי שנהוג כיום.

ההליך, שבו נקבע כי החוק ייכנס לתוקף כבר ביום פרסומו ברשומות, נועד למנוע מצב של חתימת חוזים זריזה במשך שבוע וריצה של משקיעים שינסו להספיק לרכוש דירות עוד לפני כניסת החוק לתוקף. מדובר בהליך נדיר בדרך כלל, אולם מקובל בנושאי מיסוי שבהם דווקא לזריזות הפעולה ישנו משקל קריטי. מצבי אי ודאות ותקופות ביניים בנושאי מיסוי מזמינים מניפולציות שפוגעות בשוק ומעוותות את שיקול הדעת של צדדים לעסקאות.

דוגמה טובה למצב כזה הייתה בקדנציה הקודמת, סביב חקיקת חוק מע"מ אפס על דירה ראשונה. הליכי החקיקה שנמשכו זמן רב עיוותו את התנהגותו של שוק הדירות מיד ראשונה. רוכשים פוטנציאליים רבים נמנעו מלרכוש דירות בהמתנה לחקיקת החוק. אחרים חתמו חוזים מושהים, מתוך תקווה שהחוק יחוקק בהתאם ללוח הזמנים שהציב שר האוצר. מה שקרה בפועל הוא קיפאון בשוק לתקופה ארוכה, שהשתחרר רק כאשר התברר סופית כי ראש הממשלה אינו מתכוון לאפשר את המשך הליכי החקיקה.

מטרת החוק היא להקטין את הביקוש לדירות מצד משקיעים, על ידי הפיכת ההשקעה לכדאית פחות. ההנחה היא כי הגדלת העלות של הדירה לרוכש, על ידי העלאת המס, תקטין את שיעור העסקאות הכדאיות למשקיעים, וממילא את הביקוש לדירות להשקעה. ההצעה תיתן עדיפות לרוכשי דירות למגורים על פני רוכשי דירות להשקעה בעסקאות נדל"ן, על ידי הגדלת פער המיסים ביניהם. הפרש זה יאפשר לרוכשי דירות למגורים להציע ביתר קלות מחירים גבוהים יותר על דירות יד שנייה, ובכך לגבור על מתחרים שמעוניינים לרכוש את הדירה לצורכי השקעה.

כאמור, מטרת העלאת המס היא השפעה על הביקושים, אבל ניסיון העבר מלמד שלא תמיד ניסיונות להשפיע על השוק באמצעות מיסים מצליחים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא הניסיון של שר האוצר לשעבר, ד"ר יובל שטייניץ, להשפיע על היצע הדירות באמצעות פטור זמני ממס שבח על המכירה. הניסיון, שנודע בכינוי שטבע שטייניץ "פטיש 5 קילו", הסתיים בלא כלום ולא הורגש בשוק.

קשה להעריך האם העלאת המס תרתיע משקיעים, בעיקר על רקע המציאות הקשה בשוק, בה קיימות חלופות מעטות בלבד להשקעה סולידית. במצב כזה עשוי להתברר כי מי שהיה מוכן לשלם חמישה אחוז מס, יהיה מוכן לשלם גם שמונה אחוזים.

הנוער העובד

מאות אלפי בני נוער יצאו בסוף השבוע האחרון לחופשת הקיץ. למעלה מחודשיים של חופש עומדים בפני הנערים, ורבים מהם מבקשים לנצל את החופשה, או לפחות חלקים ממנה, על מנת לעבוד ולהרוויח כסף.

למעשה מדובר באינטרס משותף לנערים, להורים ולחברה כולה. הנערים מרוויחים כסף ומפיגים את השעמום. ההורים מצדם חוסכים את הצורך להיענות מכספם לגחמותיהם של הנערים, שהרוויחו ביושר את הכסף לפיצה, לסרט או לכל בילוי אחר. והחברה כולה נהנית מהחינוך של בני הנוער לכך שכסף הוא דבר שמושג בעמל, ומכך שנער שיודע שחובתו להתייצב בבוקר בעבודה יחשוב פעמיים לפני שהוא פורק כל עול בלילה. מורים ומחנכים מרגישים לא פעם הזדהות עם דבריו של פרעה על בני ישראל בספר שמות: "תכבד העבודה על האנשים ויעשו הבה ואל ישעו בדברי שקר".

עם זאת, בני הנוער חשופים יותר מכל אוכלוסייה אחרת להפרת זכויותיהם כעובדים, ולכן כדאי מדי שנה לשוב ולהזכיר את חובות המעסיקים וזכויות הנערים.

אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 14. נער (או נערה) שמלאו לו 14 וטרם מלאו לו 15 ניתן להעסיק רק בחופשות רשמיות מלימודים, ורק בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו. במהלך שנת הלימודים מותר להעסיק בני נוער מגיל 15 ומעלה, ובלבד שלא חל עליהם חוק לימוד חובה. נערים שחל עליהם חוק לימוד חובה ניתן להעסיק רק בתנאים המפורטים בחוק.

כיום אין חובה על המעסיק לדרוש פנקס עבודה. במקום זאת, הוא נדרש להחזיק במקום העבודה צילום תעודת זהות של הנער או של ההורים, בצירוף אישור רפואי להעסקתו מרופא משפחה או ילדים. בעבודות מסוימות יש לקבל אישור מיוחד של רופא תעסוקתי כתנאי להעסקתו של הנער.

נער יועסק לכל היותר שמונה שעות ביום ולא יותר מ‑40 שעות שבועיות. בני 16 ומעלה שעובדים במקום עבודה שמותר לעבוד בו יותר משמונה שעות ביום, ניתן להעסיק עד תשע שעות ביום ולא יותר מ‑40 שעות שבועיות. העסקה בשעות נוספות אסורה. אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי.

לאחר שש שעות עבודה, חובה לתת הפסקה של 45 דקות, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. ביום שלפני יום המנוחה השבועית או חג, יש לתת הפסקה של חצי שעה לפחות. בנוסף לכך, על המעסיק לתת לנער העובד הפסקות לשם שימוש של הנער בחדר השירותים בהתאם לצרכיו.

אין להעסיק בני נוער בין השעות שמונה בערב לשמונה בבוקר. עם זאת, בהתאם למדיניות האכיפה במשרד ותיקון החקיקה שהמשרד מקדם, ניתן להעסיק בחופשות רשמיות בני נוער שגילם בין 16 ל‑18 עד השעה שתים עשרה בלילה, וזאת בתנאי שהמעסיק ידאג להסעת העובד לביתו.

כל תקופת העסקתו של הנער מחייבת תשלום שכר בעד העבודה. החוק אינו מכיר בתקופת התלמדות או תקופת ניסיון. יש לשלם שכר עבור כל שעת עבודה החל מן השעה הראשונה.