גילית חומסקי: הקהל יכריע

האם לשרי התרבות והחינוך צריכה להיות סמכות החלטה לגבי תמיכה ממשלתית ביצירות תרבות שנויות במחלוקת?

נעמה בן חיים , ח' בתמוז תשע"ה

גילית חומסקי: הקהל יכריע-ערוץ 7
סופרת ומשוררת
גילית חומסקי

במצב אידיאלי, לא צריך להיות קשר בין הממשלה לבחירות אמנותיות.

הכסף שהממשלה נותנת הוא הכסף שלנו, האזרחים. ואנחנו מממנים תרבות בשמחה וברצון, כי אנחנו מאמינים שלאמנות יש חלק חשוב בחיי הרוח שלנו.

הקריטריון לתמיכה, לכן, אמור להיות איכות היצירה ועומקה, ולא התאמתה לערכי הממשלה המכהנת. ואשר ל"יצירות שנויות במחלוקת": יש עומק ומשמעות גם ביצירות על רוצחים פוליטיים, או על אירועים שנויים במחלוקת. יצירות עסקו בנושאים כאלו מאז ומעולם. זה הרי תפקידה הבסיסי של האמנות, להציע פרשנות ואמירה על חיינו.

עם זאת, מכיוון שאנחנו לא חיים עדיין בחברה אידיאלית, כדאי לשים לב לשני דברים. ראשית, הגיוני שנתהה על יוצר שיצירתו כופרת, למשל, בלגיטימציה של מדינת ישראל, אבל הוא לא בוחל במימון ממשלתי מאותה מדינה ממש. מה זה אומר עליו, ועל חתירתו לאמת, שאמורה להיות בלב היצירה?

שנית, צריך לדאוג לחלוקת משאבים הוגנת. טיב היצירה חייב להיות הקריטריון המוביל, אבל בהחלט יש מקום לקריטריונים נוספים, כמו חיזוק מיעוטים וגיוון פני התרבות.

בשילוב שני דברים אלו, נשמע הגיוני לשאוף למצב שבו המדינה תומכת באמנות טובה, כולל כזו שעוסקת בנושאים הממוקמים בקצה הלגיטימציה. יצירות שהרחיקו אל מעבר לקצה, יפגינו יושרה ויתקיימו בלי תמיכה.

תרבות מורכבת לא רק מאלו שיוצרים אמנות, אלא גם מאלו שצורכים אותה. הממשלה בוודאי לא אמורה לאסור על מופעי אמנות, חתרניים ככל שיהיו. אבל בין אם היא תומכת בהם ובין אם היא מאפשרת להם להתקיים עצמאית, זכותם וחובתם של הצופים לא לתמוך ביצירה שהם חושבים שיש בה טעם לפגם.

גילית חומסקי

סופרת ומשוררת