הקבינט המדיני-בטחוני החליט בשבוע שעבר לאשר באופן עקרוני את מתווה ההסכם שגובש בין משרדי הממשלה ובין חברות הגז המחזיקות במאגרים "תמר" ו"לוויתן", שני מאגרי הגז המשמעותיים במים הכלכליים של ישראל.
אולם, הדרך עד לאישורו הסופי של המתווה עוד ארוכה. תחילה תצטרך הממשלה לאשר הבוקר (ראשון) את העברת הסמכות להעניק פטור מהוראות חוק ההגבלים העסקיים למאגרי הגז, משר הכלכלה אריה דרעי למליאת הממשלה. מחר תצטרך הכנסת לאשר את העברת הסמכות ובכך למעשה יושלם השלב הראשון של ביצוע החלטת הקבינט.
בהמשך יקבל הציבור כשלושה שבועות על מנת להגיש את השגותיו על המתווה לצוות שרים מצומצם בראשותו של ראש הממשלה, ולאחר מכן יתקיים בנושא דיון בסיומו תתקבל ההחלטה וההסכמות תצאנה לדרך.
במוקד הויכוח הציבורי שכבר החל עומדות כאמור ההסכמות בין המדינה לבין שתי החברות המחזיקות יחד בשליטה על מאגרי הגז, חברת "נובל אנרג'י" האמריקנית וחברת "דלק" הישראלית שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה.
על פי המתווה שגובש, השותפות תצטרכנה למכור את אחזקותיהן בשני המאגרים הקטנים "כריש" ו"תנין" בתוך פרק זמן של כשנה וחצי. תשובה יאלץ למכור את חלקו במאגר "תמר" תוך 6 שנים, ויישאר בעל אחזקות רק במאגר לוויתן. במקביל, אחזקתה של חברת נובל אנגרג'י במאגר תמר תדולל ל-25 אחוזים.
מטרת כלל השינויים הללו היא לנסות לדאוג לכך שבהמשך תיווצר תחרות בין שני המאגרים.
המתווה כולל גם מנגנון של הגבלת מחיר הגז על פי ממוצע חוזים (מנגנון פיקוח מחירים מרוכך) והתחייבות מצד השותפות כי מאגר לוויתן יפותח עד שנת 2019.
מאז פורסמו עיקרי המתווה גוברת הביקורת הציבורית עליו, בעיקר מצידם של אותם גורמים אשר התנגדו גם בעבר לכל פשרה עם החברות, גם בתחום התמלוגים. אמש, בהפגנה סוערת במיוחד בתל אביב, אף נעצרו ארבעה מהמפגינים לאחר שהתפתחו עימותים בין המפגינים למשטרה.
הביקורת הציבורית העיקרית על המתווה המוצע נובעת מהחשש שהוא מותיר את מונופול הגז על כנו. המבקרים טוענים, כי המתווה המוצע יאפשר לחברות דלק ונובל אנרג'י למכור במשותף את כל העתודות במאגר "תמר", ורק לאחר מכן לפרק את השותפות במאגר ולהישאר מונופול באמצעות מאגר "לווייתן". גם מכירת שני המאגרים הקטנים "כריש" ו"תנין" לא תיצור תחרות אמתית, מאחר שעתודות הגז בהם שקולות לעשירית מהעתודות במאגר לווייתן לבדו.
בנוסף טוענים המתנגדים, כי מנגנון הגבלת המחיר שמוצע כחלק מהמתווה יאפשר למכור את הגז במחיר גבוה בהרבה ממחירו הריאלי, ובכך יעניק לשותפות רווחי עתק על חשבון הציבור ולא יאפשר הוזלה של מחירי האנרגיה לצרכנים.
תומכי המתווה טוענים מנגד, כי כל עיכוב בפיתוח מאגרי הגז והגבלה נוספת על השותפות תעלה כסף רב למשק הישראלי. החשש הוא כי ניצול נמוך מדי של המאגרים, והימנעות מייצוא גז, יגרמו לכך שעתודות הגז של ישראל לא תנוצלנה בפרק הזמן שבו ניתן יהיה לעשות שימוש ראוי בעתודות הללו. מאחרי גיבוש המתווה המוסכם עומד החשש שניסיון לכפות מתווה "טוב" יותר על החברות יגרור את הנושא כולו להתדיינויות משפטיות שתימשכנה שנים ארוכות, במהלכן יכנס משק הגז כולו להקפאה.
מי שביטא את החשש הזה לאחרונה מספר פעמים היה ראש הממשלה נתניהו, אשר הבהיר בהזדמנויות שונות כי לא יתן להשאיר את הגז הטבעי "קבור באדמה".
תומכי המתווה מזכירים, כי השותף המרכזי ברווחי הגז הוא הציבור הישראלי. לדבריהם, 68 אחוזים מהרווחים שבים בכל מקרה למדינה בעקבות המלצות ועדת ששינסקי, כמסים ותמלוגים, ו-12 אחוזים נוספים מהווים את חלקו של הציבור ברווחים באמצעות קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות. חלקן של החברות "נובל אנרג'י" ו"דלק" ברווחים קטן יחסית, ולכן הנהנה העיקרי מהמתווה יהיה הציבור.
הויכוח הציבורי מן הסתם יימשך בשבועות הקרובים, אך נדמה שראש הממשלה נחוש להביא באופן אישי לאישורו, ולכן הסיכויים שכך אכן יקרה גדולים מאוד.