ברגוע - ביקורת דיסק

'רילקס'

ברוך לוין ושמחה ליינר

 הפקה: יוחי בריסקמן

אם לא ישתנה משהו עד צאת השבת, ניכנס שוב לתקופת בין המצרים, על כל מנהגי האבלות שבה.

על חילוקי המנהגים אפשר לדבר בחלקים אחרים של העיתון, אבל בוודאי יש בין קוראינו לא מעטים שממשיכים לשמוע מוזיקה בימים הקרובים, אך מנמיכים את הווליום ומורידים את הקצב.

בשביל אלו שמחפשים מוזיקה רגועה לזמן הקרוב, לפחות עד ראש חודש אב, 'רילקס' הוא הפתרון האולטימטיבי.

מדובר באלבום שלישי בסדרה שיצאה לדרך כבר לפני כמה שנים. אחראי עליה המפיק החסידי המצליח יוחי בריסקמן, ונכללים בה מיטב הלהיטים החסידיים השקטים. באלבום הנוכחי תוכלו למצוא מבחר משירי הנשמה שיצאו במוזיקה החסידית בשנים האחרונות, ביניהם להיטים כמו "ואפילו בהסתרה", "השבעתי", "עשרה בני אדם" ועוד.

בנוגע לביצוע המחודש של השירים, בריסקמן החליף את הזמר שהשתתף באלבומים הקודמים בסדרה (שלומי דסקל); במקומו הוא יצר מפגש מעניין בין הכוכב הטרי שמחה ליינר, והזמר הוותיק יותר ברוך לוין ("וזכני"). הדואטים בין השניים מספקים את מה שלא תמיד מתרחש באלבומים של שירים "שקטים": הרבה שירים נוגים מקבלים עיבוד שקט וקצב איטי, אלא שהזמר ששר אותם חייב להשתפך בבכי קורע לב, ובאותה הזדמנות הוא גם קורע למאזינים את עור התוף בזעקות שבר. ליינר ולוין, לעומת זאת, מוותרים על הווירטואוזיות ושומרים על איפוק, כך שהאלבום יתאים לשמו – רילקס. אפשר להישאר רגועים לאורך כל שמיעת הדיסק.

אמרנו שהאלבום מייצג את שירי הנשמה של השנים האחרונות, אבל אם נדייק הוא מייצג את שירי הנשמה במוזיקה החסידית האמריקאית. רוב השירים שזוכים לביצוע מחודש בדיסק הם ילידי ארצות הברית, ביניהם כמה שירים של לוין וליינר עצמם. כבר חשבתי לסיים את הטור בקריאה לגוון יותר בפעם הבאה, ולכלול יותר שירים בסגנון ישראלי, אבל אז הבחנתי בשיר שמיוחס בעטיפת הדיסק ל"א. גולן": "מלך מלכי המלכים, תודה על חיים". נחמד שהקו המוזיקלי האמריקאי נקטע פתאום בשיר של אייל גולן, אבל לטעמי האישי, הביצוע שלו איננו אחת מהפנינות של הדיסק. עם כל הכבוד לגיוון ולפתיחות, טוב שנתנו לזמרים את השירים שמתאים להם לשיר.