החברה הסלולרית הצרפתית אורנג' כיכבה בתקשורת כשמנכ"ל שלה פלט אמירה על חרם נגד ישראל. כעסנו, איימנו, והוא התנצל. אבל גם דאגנו שמא BDS, הארגון ששואף לבודד את ישראל כלכלית, מתפשט.
כל להקה או כוכב המונים שנכנע ל‑BDS ואינו מגיע לישראל מלחיץ אותנו. זה לא חדש. בשנות נעוריי לא שתינו פפסי קולה בניו-יורק בגלל החרם הערבי על ישראל. אבל טוב עשו אדלסון וסבן כשקיימו בארצות הברית כנס בנושא כדי להשיב מלחמה שערה.
בטוסקנה חי חסיד אומות העולם דהיום ג'וליו מיאוטי, עיתונאי וסופר ובעל משפחה צעירה, שנלחם כמעט מלחמת יחיד נגד האנטישמיות. הוא עושה זאת מעל דפי העיתונות האיטלקית, בספריו ובמאמרים הוויראליים שהוא כותב לערוץ 7 באנגלית. מיאוטי נמצא בסיכון: דם נמרח פעם על המדרגות למשרדו ושמו הופיע ברשימת חיסול, אבל הוא ממשיך לחקור ולפרסם את האמת שלו.
מיאוטי אינו מתייחס לזמרים ולפלאפונים. הוא מזהיר מפני חרם שקט ורעיל שאינו מגיע לחדשות, אך חותר נגד יתרון בולט של מדינת ישראל – המוח שלה.
זה התחיל ב-2002, כשמדען ישראלי (כל השמות במאמר זה שמורים במערכת) חשף שמדי שנה נשלחים לחו"ל יותר מ‑7,000 עבודות מחקר מדעיות מישראל. עשרות עבודות הוחזרו לישראל באותה שנה, כשההסבר היה "אנו מסרבים לבדוק דוקומנטים מישראל". כעת התופעה יוצאת מכלל שליטה.
"חרם אקדמי אינו חוקי לפי כל הארגונים האקדמיים בעולם", אומר מתמטיקאי ישראלי שנאבק בחרם, "לא תמצא חרם אקדמי רשמי. זה קורה מאחורי הקלעים". בין האמצעים השקטים: סירוב להגיע לכנסים בישראל, הימנעות מכתיבת מכתבי המלצה לקידום אקדמאים ישראלים והחזרת עבודות של אנשי אקדמיה מישראל.
המו"ל סנט ג'רום במנצ'סטר, מומחה בתרגום ולינגויסטיקה, סירב לשלוח ספרים אקדמיים לאוניברסיטה ישראלית. המגזין האנגלי 'דנס אירופה' סירב להכניס מאמר על כוריאוגרפית ישראלית. פרופסור באוניברסיטת אקסטר סירב לבקר ספר חדש למגזין הישראלי 'סקריפטה קלאסיקה איסרליקה', וכתב: "מצטער, איני יכול לענות בחיוב להזמנתך, מסיבות שלא יהיו לרוחך. אני, יחד עם עוד הרבה אקדמאים בריטים, מחרים את ישראל בשל... הברוטלית וכן הניקוי האתני המתבצע על ידי ממשלתך".
מצמרר שחוקרת בבית ספר לרפואה וטרינרית באוסלו סירבה לשלוח דגימות דם למכון בירושלים. "... לא אשלח שום דבר לאוניברסיטה ישראלית", כתבה המדענית הנורווגית.
פתולוג באוקספורד סירב לבדוק פנייה ללימודי דוקטורט מתלמיד הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, במילים אלו: "תודה על פנייתך, אבל זה לא ילך. יש לי בעיה מאוד גדולה עם הטפות המוסר הישראליות לגבי השואה הנוראה, כשהם מבצעים פשעי זכויות אדם נגד הפלשתינים... אני בטוח שאתה נחמד... אבל לא אקבל מישהו ששירת בצה"ל. אתה בוודאי יודע שאינני המדען היחיד הבריטי שחושב כך...".
מרצים וסטודנטים מוחרמים באקדמיה האירופאית בגלל היותם יהודים ישראלים. "נשמע מוכר?" שואל מיאוטי.