ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום החלת דין רציפות על חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) המסדיר לראשונה את מערך האומנה בישראל בחקיקה ראשית.
במהלך הדיון בוועדה הופתעה לגלות שרת המשפטים איילת שקד כי נציגי משרד המשפטים העירו בהצעת החוק כי הוא לא יחול בשטחי יהודה ושומרון, "ראיתי הערה של משרד המשפטים שמאד לא מקובלת עליי", אמרה שקד, "החוק הזה חל ויחול גם ביו"ש ולא בטעות. תושבי יהודה ושומרון הם אנשים חמים שתורמים הרבה לחברה. יש שם הרבה משפחות אומנה. אני מבקשת למחוק את ההערה הזו".
בשלב זה ביקשו מהשרה לוותר על הדרישה עד שהנושא יובא ליועץ המשפטי לממשלה, "לא מקובל עליי! אני שרת המשפטים. זה לא הנוהל".
השרים יריב לוין, מירי רגב, וזאב אלקין העירו בפני השרה כי הרבה חוקים ותקנות לא מתקדמים בשל הניסיון לחסום אותם בפני תושבי יהודה ושומרון, זאת בשל צו אלוף על שטחים אלה. שקד מתכוונת לעקוב מקרוב אחרי הניסיונות להפלות את תושבי יו"ש.
חוק האומנה הוא חוק שנזקקים לו מאות ילדים בשנה. בישראל חיים כיום כ-10,500 ילדים הנמצאים במסגרות חוץ ביתיות. על אף שמחקרים רבים קובעים כי טובתם הילדים היא לגדול במסגרת משפחתית, כמעט 70% מהם נשלחים למוסדות ופנימיות ורק כ-30% למשפחות אומנה. הסיבה המרכזית לכך היא אי הסדרת נושא האומנה בחקיקה ראשית בישראל, אשר אינה מאפשרת ואף מונעת את פיתוחו והרחבתו של מערך האומנה בישראל.
כיום מנוהל תחום האומנה בישראל ע"י מספר עמותות על פי נהלים פנימיים של משרד הרווחה ותחת פיקוחו הרופף יחסית, מה שמונע מהמדינה להפנות כמות גדולה יותר של ילדים למשפחות אומנה. הנושא אינו נמצא בבסיס התקציב ונהלי התמיכה במשפחות האומנה נתונים לשינוי בכל רגע נתון על פי החלטת שר הרווחה המכהן. מנגנוני הרישוי, התקצוב וההכשרה למשפחות האומנה מסורבלים ולא תמיד מספקים את צרכי המשפחות והילדים. כמו כן, חלוקת הסמכויות, הזכויות והחובות של ילדי האומנה, משפחות האומנה והמשפחות הביולוגיות אינן מוסדרות בצורה מפורטת, מה שיוצר לא אחת קשיים כגון סחבת ביורוקרטית, עיכובים בתשלומים וחיכוכים בין המשפחה הביולוגית ומשפחת האומנה.
בנוסף, עד היום, קרובי משפחה כגון סבים או דודים אשר גידלו ילד שלא יכול היה לגדול אצל הוריו קיבלו 'גמלת ילד נטוש', הקטנה בעשרות אחוזים מהקצבה שמקבלות משפחות אומנה ואינה כוללת ליווי מקצועי וסל הוצאות מיוחדות ('גמלת ילד נטוש' עומדת כיום על 1982 ₪ בחודש, לעומת קצבה ושירותים למשפחות האומנה המסתכמים בעלות כוללת של עד 3700 ₪ לילד). מצב זה הביא לכך שילדים רבים הוצאו מהמעגל המשפחתי והתרבותי ממנו הגיעו, זאת על אף שהיו להם קרובי משפחה שהיו כשירים ומעוניינים לגדלם.
חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר מעגן לראשונה את אחריות המדינה למערך האומנה בחוק ומסדיר מנגנונים של רישוי, פיקוח והכשרה למשפחות האומנה. כמו כן, מגדיר החוק את זכויותיהם, חובותיהם וסמכויותיהם של כל הצדדים המעורבים בהליך. בנוסף, מגדיר החוק לראשונה קרובי משפחה שמגדלים ילד שאינו יכול לגדול אצל הוריו כמשפחת אומנה. בכך, ישווה החוק את הקצבה והשירותים שמקבלים קרובי המשפחה לזו של משפחות אומנה שאינן בעלות קירבה משפחתית לילד, זאת במטרה לעודד ככל האפשר הישארותם של ילדים במרחב המשפחתי הקרוב והמוכר.