הדיון בועדת הרווחה
הדיון בועדת הרווחהצילום: דוברת ח"כ שלח

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה הבוקר (שלישי) דיון בו נבחן מצבם של הלוחמים הפצועים ממבצע "צוק איתן" והטיפול לו הם זוכים מאגף השיקום במשרד הביטחון.

הדיון התקיים במסגרת ציון שנה למבצע "צוק איתן". יוזם ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, אמר בפתח הדיון, "התנאים בהם עובדת המערכת אינם גורמת לכך שאלו שהכי מגיע להם, הם אלו שסובלים. הנתונים מוכיחים כי אגף השיקום במשרד הביטחון קורס. המצב המזעזע של פצועי צוק איתן שאינם מטופלים כיאות הוא אות קלון על פני החברה ומערכת הביטחון".

מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי עד כה הוגשו 556 בקשות מתוכן 331 הגיעו מאנשים מילואים, 176 מחיילי חובה, ו-49 מאנשי קבע.

בדיון השתתפו פצועים מהמבצע שסיפרו את התנהלותם מול אגף השיקום ומשרד הביטחון.

גבריאל בן נעים סיפר, "אני בן 23 ועולה חדש מצרפת. הייתי חייל בודד בזמן השירות ונפצעתי קשה בצוק איתן. אצלי הפוסט טראומה לא קשורה ללחימה אלה להתמודדות שאחרי. אני לבד בארץ ואין מי שיעזור לי ויטפל בי פה. מרגע הפציעה אני לא מצליח להבין מה מגיע לי ואיך אני מקבל את זה. חוסר הוודאות מקשה מאד על השיקום".

לדבריו, "משרד הביטחון טוען שאני כשיר לעבוד ואילו הרופאים טוענים שבגלל הפציעות איני כשיר לעבוד, ואני נמצא באמצע לא יודע מה לעשות. כרגע אני מקבל שכר דירה מאגף השיקום אך זה אמור להסתיים עוד חודש. אין לי מושג מה אני אעשה עוד חודש. אני לא מסוגל לעבוד ואני פשוט לא יודע איפה אני אחיה כמשרד הביטחון יפסיק את תשלום שכר הדירה".

"לפני מספר חודשים רופא מחוזי פשוט הפסיק לי את הקצבה החודשית ועד שארגון נכי צהל לא התערב, לא הצלחתי להשיב את הקצבה", הוסיף.

ליאור נחשון סיפר לחברי הועדה  "אני נשוי ואב לארבעה ילדים. נפצעתי בלחימה כשנפלתי מקומה שניה בבית עם מחבלים ולאחר שחזרתי ללחימה נפצעתי פעם נוספת. מאז אני עסוק בלרדוף אחרי המציאות. משרד הביטחון לא נותן לי מידע או מעדכן אותי לגבי התהליך. הבעיה הגדולה שאני לא יודע את מי לשאול. לפני המבצע עבדתי במסגרות ובחקלאות ולמרות הפציעה בברך ניסיתי לחזור לעבוד אך ללא הצלחה. הרופאים טוענים שאני כשיר לעבוד והדרך היחידה היא להוציא ימי מחלה. מעולם לא פעלתי כך ואני מסרב 'לעבוד' על המערכת גם עכשיו".

"בגלל מצבי הכלכלי אני דוחה כעת ניתוח לשחזור רצועות ומניסקוס בברך שיכולים לעזור לי בפציעתי. אני לא יכול להרשות לעצמי לשלם לרופא וגם אין מי שישלם לי בזמן תקופת ההחלמה. בשנה האחרונה סיימתי את כל חסכונותיי ואני חיי על הלוואות. אני לא מצליח להחזיר את החיים למסלול נורמלי וזה פשוט מייאש. מאז שהלכתי למילואים, אין לי לאן לחזור", הוסיף נחשון.

אופיר אנידג'אר שנפצע אף הוא במבצע, פרש את סיפורו, "אני רס"ן במילואים, מ"פ בהנדסה קרבית. נפצעתי בצוק איתן מפגיעה ישירה של קורנט. באותו אירוע נפצעו עוד 11 חיילים. בשנה האחרונה אני מרכז המון סיפורים. יש פצועים שקיבלו את מלוא זכויותיהם אבל יש רבים שנופלים בין הכיסאות. אני עד לסיפורים מוזרים כמו חיילים שהרופאים המומחים קבעו שהם זכאים למכשור רפואי כדוגמת מכשיר שמיעה אך משרד הביטחון אינו מספק להם אותו בטענה כי עדיין לא עברו וועדה רפואית. זה לא סביר שחייל מסתובב חירש שנה ולא מקבל מכשור כי הוועדות הרפואיות מתעכבות. או מקרים בהם פצוע שיד ימין שלו משותקת מקבל הודעה מהוועדה כי הוא כשיר לעבוד מכיוון שבתור נציג לקוחות בטלפון הוא אינו נזקק לשימוש ביד".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אללוף, אמר כי "מכל הסיפורים עולה שהבעיה הקשה ביותר היא התחושה שהחיילים לא יודעים מה קורה איתם. קיימת תחושה של חוסר נגישות למערכת וזה משליך על תפקודם של הפצועים".

עידן קליימן, יו"ר מחוז מרכז בארגון נכה צה"ל אמר כי "רוח המפקד בהתנהלות כי כזאת שיש לצמצם בתרופות ובמרשמים שנותנים, המכשור הרפואי שניתן הוא ברמה נמוכה ומעלימים מהפצועים את זכויותיהם. ברור שחלק מהפצועים מקבלים טיפול הולם אך אנחנו נאלצים להתמודד עם אלו, שגם שנה אחרי, עדיין מנסים לקבל מענה".

מהדיון עוד עלה כי קיים מחסור ברופאים מומחים וזו אחת הסיבות לעיכוב בוועדות הרפואיות. אורי זנדבנק, יושב ראש וועדות רפואיות באגף השיקום, טען כי "קשה מאד להתחרות בתנאים של השוק ולכן רופאים רבים מעדיפים לא לעבוד באגף השיקום".

פצוע נוסף מספר כי הגיע לדיון באחת הוועדות וכשבדק אותו הרופא טען בפניו כי הוא אינו אמין. באותו יום לאחר הוועדה, מצא עצמו הפצוע במיון בבית החולים ברזילי עם חשד לקריש דם במח. הפצוע טוען "משרד הביטחון מתנער מאחריות וטוען כי זה לא נובע מהפציעה למרות שהרופאים המומחים אומרים אחרת".

ח"כ עפר שלח אמר לאחר שמיעת דברי החיילים, "חלק מהנתונים שהציג אגף השיקום עצמו, ושהגיעו לוועדה באיחור למרות בקשות חוזרות שלנו, סותרים זה את זה ומעידים על עומס, מחסור ברופאים לאיוש הוועדות הקבועות את אחוזי הנכות וקשר לקוי עם חלק מהפצועים. הפער בין המאמצים של אנשי האגף לבין תחושתם של הפצועים מעיד עד כמה האנשים הראויים ביותר, אלה שסיכנו את חייהם ונפגעו בגופם בהגנה על המדינה, אינם מקבלים מהמערכת מה שהם ראויים לו".

"אני מקווה שהדיון היום והמאמצים הנמשכים להסדיר את מעמדם וזכויותיהם של נכי צה"ל יביאו לשיפור, כי כל יום שעובר בלי שהדברים משתפרים הוא אות קלון לכולנו", הוסיף שלח.

סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף השיקום, משה צין אמר בדיון, "הרוב המוחלט של פצועי צוק איתן הוכרו כנכי צה"ל, עברו ועדות רפואיות ונמצאים בעיצומו של תהליך השיקום בליווי צוותים מקצועיים של אגף השיקום. יותר מ-82% מפצועי המבצע, כבר סיימו את הוועדות הרפואיות ואת תהליך ההכרה".

על פי נתוני אגף השיקום הרשמיים מתוך 421 חיילים שהועברו לוועדות הרפואיות, 347  כבר סיימו את הטיפול ויצאה החלטה עבורם באמצעות קצין התגמולים. עוד מדגישים במשרד הביטחון כי כל חייל שפונה לאגף השיקום, מקבל באופן מידי טיפול רפואי וזכויות נוספות עד לסיום הליך ההכרה בו.