לראשונה בית משפט יוצא מגדרו ולמעשה סוגר מעגל. בית המשפט שהבין כי מדובר בסרבן מזונות כפיתי, לא שלח את האישה וילדיה להוצאה לפועל וקבע שימצא את כל הדרכים להביא את הבעל לשלם את המזונות.
זו פעם ראשונה שבית המשפט לוקח אחריות על פסקי דינו, נותן הוראות ברורות לראש ההוצאה לפועל ומפעיל הוראת ביזיון בית משפט.
מדובר בתביעה לביזיון בית משפט שהגיש עו"ד רפי שדמי שבה טען כי על אף שבני הזוג נפרדו ולא התגרשו, בני הזוג עדיין מתגוררים באותו נכס כאשר הבעל מנסה לסלק את אשתו לשעבר מהנכס כדי לזכות בדיור או בפיצוי מבעלי הקרקע.
לשם כך נטען על ידי התובעת כי הוא מטרפד את הפרדת מוני החשמל ואף את אספקת החשמל לאחר שלנכס רשום חוב של 16 אלף ש"ח לחברת החשמל וכל עוד לא משולם אין אספקת חשמל.
שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, בפסק דין נוקב, קובע כי "טענת הנתבע שאין לו כסף היא ניסיון לפטור את עצמו מתשלום המזונות שנקבעו לו על פי בית הדין. בית המשפט אינו מקבל את טענותיו ורואה בהן כניסיון מלהפטיר את עצמו ממילוי חובותיו שבדין ואין מועילות כנגד מסתבר לא פקודות מאסר ולא הוצאה לפועל".
בית המשפט מבקר את התחבולות של חייבי מזונות שלדבריו, אינה תופעה חדשה במחוזותינו ומסביר את הבעיתיות בפניה עומדים בעלי חוב מזונות שכדי לגבות את החוב, צריכה היתה האישה לפנות להוצאה לפועל, הליך הכרוך בגיוס כספים מצידה. עם זאת, דחה השופט את הבקשה לפקודת בזיון בית משפט בהסבירו שהליך בזיון בית משפט חייב לעבור סף של מיצוי של הליכי ההוצל"פ.
עם זאת, למרות שהתובעת לא הוכיחה שמיצתה את הליכי ההוצאה לפועל, קבע השופט שיש צורך לוודא שהוראות פסק הדין יקוימו ושהנתבע לא יוכל להתחכם לפסק הדין ועל ידי סרבנותו ינסה לסלק את התובעת ומי מהילדים מהבית.
לפיכך דחה את הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט אולם נתן צו המורה לבעל לפרוע תוך 5 ימים את החוב לחברת החשמל.
במידה שלא יעשה כן מתיר בית המשפט לרשות האכיפה למנות כונס נכסים לנתבע. "אדם סביר לא היה מונע חשמל מילדיו ובלבד שיצליח לגרש את אימם או שלא ירשמו על שמה זכויות כלשהן במקרקעין. היעדרו של תום הלב או עצימת עינים לתוצאות מעשיו של הנתבע הם מעשה שלא כדין".
עו"ד שדמי מסביר כי החידוש שבפסק הדין הוא באופן שבו בית המשפט לענייני משפחה מלווה את "ההליך" המשפטי גם לאחר שניתן פסק דין למזונות ומוודא, במקרים מתאימים שהנפסק מבוצע "אחת לאחת".
"כידוע, עם מתן פסק הדין למזונות נטל האכיפה מוטל לפתחם של הזוכים (בד"כ אשה וילדים) ומשימה זו לא קלה – בלשון המעטה שכן בישראל קיימת תופעה כואבת של סרבני מזונות.
דרכי האכיפה בלשכת ההוצאה לפועל וברשות האכיפה קשים, מסורבלים ומחייבים את הזכאים למידה רבה של טירחה, זמן, הוצאות כספיות ועוגמת נפש. במקרים רבים מתקשים הזוכות להוציא לפועל את פסקי הדין למזונות בהיותן מוגבלות באמצעים ממילא במיוחד לאור חסרון הכיס שמעמיק כאשר הבעל מסרב לשלם את המזונות שנפסקו. נמצאנו גם מתמודדים עם חייבים אשר 'אידיאולוגית' אינם מקיימים הנפסק ומוכנים לכל ההגבלות שיוגבלו (חשבונות בנק, רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ) ואפילו כדי מאסרם".
עם זאת, מסייג עו"ד שדמי ואומר שאין להניח שבתי המשפט וכעניין שבשגרה יחלו "בטיפול" בחייבי מזונות אולם ההרתעה שבזכות הגישה הנוספת לבית המשפט ואפילו על בבסיס פקודת בזיון בית המשפט תועיל "מול" אותם חייבים ששמו להם כמטרה לאמלל את הזוכים.
לדבריו, למרות שפסק הדין של בתי המשפט למשפחה הם בדלתיים סגורות, הוא מביע קורת רוח מהחלטתו של השופט שני לאפשר את פרסום פסק דינו לאור החשיבות הרבה של פסק הדין להרתיע סרבני מזונות מאותן תחבולות.