עמוד הקלון המודרני הוא היום השיימינג האינטרנטי. אם בימי הביניים היו מציבים את מי שחפצו בקלונו בכיכר העיר ולנגד עיני ההמון היו צולפים בו ומביישים אותו הרי שכיום נראה שהדברים פשוטים הרבה יותר. די בפרסום מכפיש ברשת החברתית או בכותרת מכפישה וכבר נגיע כמעט לאותה תוצאה.
בעקבות אירועי ה'שיימינג' של התקופה האחרונה ובעיקר בעקבות פרשת תת ניצב ברכה ז"ל שוחחנו עם עו"ד דן חי, מומחה לדיני תקשורת ולשון הרע, על גבולות המותר והאסור במרחב האינטרנטי. האם ניתן בכלל להשיב את הסוסים לאורווה אחרי שהגדר, כך נראה, נפרצה?
עו"ד חי מבהיר כבר בפתח הדברים כי העולם של הרשתות החברתיות אינו עולם פרוץ אלא עולם שבו חלים כל אותם חוקים שקיימים בעולם הרגיל והפוגע בשמו הטוב של הזולת, הפוגע בזכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות ועוד, כל אלה ועוד הן פגיעות האסורות על פי החוק וניתן לתבוע בגינן.
"הבעיה היא שהחוקים לא צופים פעולות שלא היו צפויות בעולם הרגיל. מזמן אנחנו לא במקום שבו מניחים כיסא ומדברים מעליו בכיכר העיר. לכן המחוקק צריך להידרש לסוגיה ולפתור את הדברים, להטיל אחריות על אתרים למחוק תכנים בנוהל מהיר, אפשר להטיל אחריות שתחייב אתרים לייצר סינון ועריכה. התפיסה שבה אני מרים אתר לאוויר וניתן יהיה לפרסם בו בלוגים היא תפיסה מוטעית".
מעיר עו"ד חי כי גם לבעיית הקמתם של אתרים בחו"ל יש פתרונות שכן "ניתן לחייב ספקיות אינטרנט לנתר אתרים מסויימים. זה אולי נשמע כמו צנזורה אבל זו צביעות כי המציאות היא הפוכה, דווקא מי שמעלה חומרים ללא בקרה לרשת הוא שמבצעי סתימת פיות ואף חמור מכך. זה יכול להגיע לחיי אדם".
"צריך אולי לייצר מדרג ענישה חמור יותר. שהפיצוי יהיה גבוה יותר כשיש הוכחת נזק. שאנשים יבינו שכשעולה משהו בלחיצת כפתור יהיה לזה מחיר גבוה. אנשים חושבים שהם יכולים להעלות פוסט ולפתור בעיות, אבל לא ניתן לנצל את הממד הזה לפגוע באנשים. אם מישהו עשה לך משהו רע יש לכך בית משפט. אדם לא יכול לעשות משפט שדה ולהעלות פוסט באינטרנט ולהיות מרוצים שכאילו החזרנו לפוגע".
חי נשאל גם אודות היחס האוהד לו זכו נשים שצילמו ופרסמו את תמונתם של מטרידים ותוקפים על מנת שהרשת כולה תכיר אותם. בתשובתו מזכיר לנו עו"ד חי כי לכל טענה יש גם טענה שמנגד. "כשבאה אישה ואומרת שהטרידו אותה. זו הגרסה שלה, אבל למי שטוענים כלפיו שהטריד לפעמים יש לו גרסה משלו. לא כך בנוי משטר דמוקרטי.
''משטר דמוקרטי בנוי על כך שכשיש מחלוקת יש בתי משפט, ומי שחושב שבית המשפט לא פועל מספיק טוב שיקים לובי וישנה את החוק או יפנה למבקר המדינה, אבל לא יקח את החוק לידיים".
ומה לגבי ההכפשות המוטחות ברשת במסגרת עיתונאית? – שאלה זו עולה בעקבות הביקורת אותה סופג בימים האחרונים העיתונאי יואב יצחק בעקבות סדרת הכתבות שפרסם אודות התנהלותו של תנ"צ ברכה המנוח ששם השבוע קץ לחייו.
עו"ד חי משיב ומזכיר כי לעיתונאי קיימות הגנות בחוק. הגנות אלה נובעות מסיבות של תום לב, פעולה מתוך חובה מוסרית-חברתית וחובה מקצועית. כאשר אלו פני הדברים והעיתונאי מפרסם דברים שהוא משוכנע באמיתותן ומסוגל להוכיח זאת הרי שעומדת לו ההגנה החוקית.
לטעמו של עו"ד חי מן הראוי היה שאנשי הפרקליטות היו מזהים את הטחות ההאשמה הפומביות כלפי תנ"צ ברכה ז"ל, מבינים את חשיבות הדברים ומוצאים לנכון לטפל בתיקו בדחיפות רבה יותר ולהנפיק עמדה מטהרת מוקדם הרבה יותר.
כדי לשפוט יש בתי משפט. עו"ד דן חי. צילום: ערן לוי