מזמור לאסף
אסף שפר
יש הרבה מה להגיד על אלבום הבכורה של אסף שפר, ומיד נידרש אליו בהרחבה, אבל דבר אחד אני חייב לציין בהתחלה: לקחת שיר פופ לועזי ולתפור לו טקסט יהודי זו משימה די קשה. למעשה, כמעט כל מי שאני מכיר כשל בה. במקרה הטוב זה נשמע כמו ניסיון מגוחך, ובמקרה הרע – זה נשמע זול ונמוך. אבל הפעם הופתעתי לטובה.
שפר לקח את "ג'ינגיס חאן" האירוויזיוני, שהוא יצירה גרוטסקית בפני עצמה, שילב בו טקסט על המשיח, והתוצאה חיננית ביותר. שיר שפשוט כיף לשמוע. ועוד יותר כיף לראות שאפשר לעשות את זה נכון.
מעבר לכך, כל האלבום של שפר הוא חינני ובתולי מאוד. רואים שמדובר באלבום בכורה, לטוב ולרע. לטוב, כי יש כאן קסם, ראשוניות שקשה להחמיץ ופוטנציאל גדול שבהחלט ניכר. מצד שני, לעתים העיבודים לא מספיק מפתיעים, ושפר עדיין לא אימץ לעצמו קו מוזיקלי ייחודי שיגרום לו לבלוט באופן משמעותי לעומת זמרים אחרים.
יש כאן שירים מקסימים כמו "אתה מקשיב לי" ו"חזקו ידיים רפות", וללא ספק קיים פוטנציאל להעפיל לפסגות מעניינות. אבל כדי להגיע לשם, שפר והמפיקים המוזיקליים שעובדים איתו חייבים לגבש דנ"א מוזיקלי מאופיין וברור ולפתח את הגוון הסגנוני (שכרגע מזכיר לעתים יותר מדי מוזיקת חתונות - המקום שממנו הוא בא), אבל מצד שני לנסות לשמור ככל האפשר על הרעננות והראשוניות, שעובדות כאן נהדר.
וגם, אם אפשר להוסיף בקשה אישית, להמשיך לנסות לחדש שירי פופ לועזיים באופן רענן ומעניין, כמו שעשו בהצלחה עם ג'ינגיס חאן.