ירושלים שלו - ביקורת ספר

צ'אלמר

חיים ולדר

320 עמ'

בעולם החרדי סוערות הרוחות: האם "צ'אלמר" הוא כינוי חיבה או גנאי? הדעות חלוקות, אך ללא ספק מדובר בדמות מרתקת.

אם עדיין לא הבנתם למי הכוונה, כנראה שלא נקלעתם לשכונת מאה שערים בשנים האחרונות. אביו של הסופר חיים ולדר גדל שם, וממנו הגיעה ההשראה לכתיבת ספר אודות זקן ירושלמי ורעייתו, החושף שלל סיפורים מרתקים מתוך מעמקי השכונה המסקרנת, המעידים על דמותו של הירושלמער.

חייהם של הזוג הירושלמי רצופים הרפתקאות המתוארות בשפה פשוטה ומלאה הומור. מיותר לציין שהסיפורים לא התרחשו במציאות, אבל בהחלט היו יכולים להתרחש. למשל, סדר יומם הקבוע של בני הזוג, אשר נוהגים לנסוע מדי יום לכותל. שם יש להם תחביב קצת משונה: להציץ בפתקים הטמונים, ולנסות לעזור לפונים באופן מעשי. מה שגורם לשלל התפתחויות מפתיעות.

סיפורים אחרים משרטטים את דמותו של הטיפוס הירושלמי: הוא נוסע לכל מקום בטקסי. כשצריך לבטל את פיטוריו של פקח עירוני – הוא נוסע עם אשתו הישר אל ביתו של ראש העיר טדי קולק, שמבין את המצב ופותר את הבעיה לאלתר. כשצריך לעזור למנהל חשבונות שהסתבך – הוא לא מהסס להיכנס אל גוב האריות של מס הכנסה. אין לו בעיה ללכת ברגל אל הקונסוליה האמריקאית בירושלים, שם על פי המידע שקיבל במקווה בזופניק נמצא במקרה השגריר האמריקאי מתל אביב, וכל זאת כדי להציל ילד חרדי מנידוי חברתי – והוא עוד מצליח להביא את השגריר לביקור בשכונה.

הצ'אלמר שלנו הוא טיפוס שמרן ולא פראייר, לכן גם כשהוא נכנע ללחצים ומזמין כספת בשביל המוסד החינוכי שבו הוא משמש גבאי צדקה, הוא נזהר שלא להפקיד בה אפילו דולר אחד מפני עינא בישא, ובכך ניצל משוד אלים. הוא גם לא עושה חשבון לאנשים עשירים, גם כאלה שפרנסתו תלויה בהם. כאשר הוא מגיע לתורם מחלל שבת אין לו בעיה לומר לו ישירות שהוא לא בטוח שהוא יכול לקבל ממנו תרומה.

כחובב מושבע של ולדר, קראתי לא מעט מסיפוריו של הירושלמי ששולבו במבחר ספריו וחשבתי שאמצא כאן חדשים, אך לאכזבתי רוב הסיפורים כבר פורסמו ורק מיעוטם חדשים. פיצוי מסוים הוא מיני אלבום המשולב בספר ובו קרוב למאה תמונות אותנטיות מהווי השכונה, על סמטאותיה, אנשיה וילדיה, שצולמו בידי אמן הצילום ברוך יערי.