אריה בכרך
אריה בכרךערוץ 7

בדבריי היום אני חוזר לידיעה שהתפרסמה לפני כעשרה ימים ולא זכתה לדיון הציבורי הנדרש.

צוערים ערבים של משרד הפנים סרבו להגיע ליהודה ושומרון, נאמר בכותרת. בגוף הכתבה נכתב: צוערים של משרד הפנים החרימו לאחרונה סמינר באיו"ש שהיה אמור להתקיים במהלך הקורס.

במהלך הקורס ביקרו הצוערים במקומות שונים ובהם גם בכפרים ומעצות ערבים. שישה צוערים ערבים הודיעו כי הם מחרימים את הסיור שנועד להתקיים ביו"ש.

משרד הפנים הודיע להם שהם יסולקו מהקורס והם פנו לאישי ציבור ערבים ואף איימו לפנות לתקשורת הבינלאומית. בעקבות הלחץ הזה חזר בו משרד הפנים מכוונת ההדחה. בדברי ההסבר אמרו במשרד הפנים כי, "הסיור לא הוגדר בחובת השתתפות הצוערים מראש".

משום מה אירוע זה מזכיר לי את פרשת השחקן נורמן עיסא שסירב להופיע בבקעת הירדן. שרת התרבות, מירי רגב, איימה להפסיק את המימון הממשלתי לתאטרון שבהנהלתו, וניהלה מאבק ציבורי נגד התנהלותו של השחקן הערבי. אני נוטה להאמין שגם משרד התרבות ימצא את הדרך לחזור בו מהצהרות השרה.

מכל מקום הצהרתו הגזענית של השחקן הוקעה ברבים וגררה גינויים רבי. ראוי לציין שנורמן עיסא למרות שהוא נהנה מתקצוב ממשלתי הוא איננו עובד ציבור ומשכרותו משולמת לו גם מעצם עבודתו כשחקן, כלומר הוא מייצר משהו ומוכר אותו. זאת בניגוד לצוערים, הם מקבלים את משכורתם מתקציב האזרחים, ועל כן חייבים לספק להם את השירותים, זאת ורק זאת עבודתם.

עובד משרד ממשלתי אינו רשאי להדיר חלק מהאוכלוסייה בשל מקום מגוריה. גם המתנחלים משלמים מיסים וממילא משלמים את משכורתם של הפרחחים הללו. אין חובה לעבוד במשרד ממשלתי אולם כל מי שעובד בו חייב למלא את חובתו כלפי כל האזרחים.

ההסבר של משרד הפנים להתקפלות מעצימה את השערורייה והבושה ממהלך המשרד. נניח לרגע שהסיור היה מתקיים בת"א ואחד הצוערים היה מכריז שהוא מחרים את הסיור מאחר שהוא עובר ברחוב אצ"ל ואנשי האצ"ל בזמנו גרמו למות סבו באחד הפיצוצים שעשו והרי בתכנית הסיורים לא הופיע הכוונה לכלול גם את הרחוב המדובר בתכנית הסיור. 

האם טענה זאת הייתה מתקבלת? צריך להיות ברור מעל לכל ספק שכל מקום בו יושבים אזרחים ישראלים כלול הכל מסלול סיורים גם מבלי לפרט את שמות היישובים. אין וסור שיהיה קוים אדומים סגולים או ירוקים המגביל את חובת המדינה ועובדיה מלספק שירותים לאזרח. 

הכניעה המבישה והמתרפסת של משרד הפנים היא פגיעה קשה בדמוקרטיה ובשלטון החוק, פגיעה אנושה הרבה יותר מהפגיעות המיוחסות לפעילי ימין בכל הפגנה שהיא.

היכן כל אבירי איכות השלטון מבית מדרשו של גרשון שוקן ונוני מוזס שיתריעו על פגיעה זו? ההיגיון מחייב שהיינו רואים כותרות הקוראות לסלק את ששת העקבית הללו משרות המדינה בכלל ולא רק להדיחם מהקורס.

מה היה בתקשורת לו פקיד יהודי היה מודיע שהוא מסרב לתת שרותים באום אל פחם בטענה שהתושבים שם מניפים דגלי אש"ף ולא דגלי ישראל?  תארו לעצמכם את הרעש התקשורתי שהיה נגרם, ובצדק.

מדינת ישראל באה בטענות, ובצדק, לנשיא ארה"ב ברק אובמה, ולמדינות המערב שהן אינן עומדות בלחץ האיראנים. כניעת המערב לאיראן אינה שונה באופן עקרוני לכניעת המדינה לאישי ציבור ערבים. 

האמריקנים נכנעים ללחץ המדיני של איראן ואני נכנעים ללחץ התקשורתי. אני קורא לשר הפנים להשליט את שלטון החוק והסדר הציבורי קודם כל על עובדיו שלו, ולסלק לאלתר את ששת הפרחחים הערבים הסוררים מכל שרות המדינה, ולהראות דוגמא לעמידה בלחצים, ולקיום הסדר הציבורי התקין.

ואם כבר מדברים על כניעה ללחץ, אני מפנה את תשומת ליבכם לכותרת הבאה, "בכיר הג'האד האיסלאמי, חאדר עדנאן הנמצא במעצר מנהלי חדל משביתת רעב לאחר שהגיע להסכם עם השלטונות בישראל והוא ישוחרר לביתו".

מה מהותו של ההסכם? ההסבר פשוט בעקבות איומים של אשני חמאס אם יאונה רע למחבל, ובעקבות הודעה של אשתו שמצבו מסוכן נכנעה ישראל לאיומים ותשחרר את המחבל. 

לסיכום, ממשלת ישראל, לפני שבאים בטרוניה לכל העולם אנא טלו קורה נבין עינכם, תהיו אור לגויים - כיצד עומדים בלחצים.