תורה מציון - "הטובים לשליחות"

בטקס פרידה משליחי התנועה היוצאים לתפוצות, התייעצו השליחים החדשים עם הוותיקים, וסיפרו לערוץ 7 על התחושות לקראת השליחות.

חזקי ברוך, רפאל לוי , כ"ו בתמוז תשע"ה

אמש (ראשון) נערך טקס הפרידה לשליחי תנועת "תורה מציון" היוצאים לקהילות יהודיות בעולם.

מנכ"ל התנועה זאב שוורץ, מספר לערוץ 7 על הייחודיות השנה, "זאת הפרידה שלנו מהשליחים שיוצאים לקראת שנת תשע"ו, וזאת הפעם העשרים. אנחנו מציינים את השנה את השנה העשרים לתורה מציון".

הוא מתאר בהתלהבות את פעילותם של השליחים, "תורה מציון זאת מהפיכה של הציונות הדתית, כי מכלום נוצרה ב"ה תנועה גדולה של תורה שיוצאת מציון לקהילות בכל העולם, אוסטרליה, אירופה, דרום אמריקה, ארה"ב ומדינות נוספות לכל השפות, ובכל המקומות האלו זה לא רק לימוד תורה, יש גם עשיה ובעיקר הדגש הוא בחברותא החברות והחיבור הכל בא מאותו שורש של חיבור לארץ ישראל לתורת ישראל ולעם ישראל, והכל על ידי החיבור החי של השליחים".

"במהלך השנים שמרנו על קשר עם הקהילות, חלק עלו ארצה ומשרתים בצבא, וגם משפחות שלמות ומתיישבות באפרת, נווה דניאל או רעננה, והכל בזכות המהפכה של תורה מציון", אומר שוורץ.

מרים שפירוביץ, ממעלה גלבוע,יוצאת עם משפחתה ושליחים נוספים לממפיס שבארה"ב, עוזבת את ביתה ואת ההשתקעות לטובת האתגר, "אנחנו מלאים התרגשות וכמובן יש גם קצת חששות, אבל שמחים על ההזדמנות ומקווים לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים".

מרים מספרת על ההכנות לקראת השליחות, "זאת הכנה מאד אינטנסיבית, לא חשבנו שיהיה כל כך עמוס, הרבה הכנות טכניות, ללמוד על המקום אליו אנחנו מגיעים, להבין את התפקיד שלנו, ואת האתגרים שצפויים לנו, תקופה אינטנסיבית ומשמעותית".

על השאלה מה מבחינתה יהיה הצלחה היא משיבה, "הצלחה היא מבחינת הגרעין המשפחתי שזה מאד חשוב, והאתגר לילדים בהתחלה הוא מאד קשה, אז חשוב להחזיק את המשפחה ואת עצמנו, ועוד מעט תקופת החגים ואנחנו חייבים להיכנס לעניינים".

על הפרידה מהקיבוץ, מהרפת, ומשדות הגזר היא מספרת, "דווקא ממפיס יחסית לארה"ב מאד מזכירה קיבוץ בהרבה מובנים, יש בית פרטי והרבה דשאים מהבחינה הזאת יהיה פחות הלם. בקיבוץ מאד מפרגנים, ואפילו קצת מקנאים. במשפחה אני חושבת שכולם מפרגנים, אבל זה יותר מורכב כי יש קצת חששות וקצת צער, אבל בסך הכל מאד חיובי אפילו הופתעתי".

מיכאל הבן הבכור של משפחת שפירוביץ לא כל כך נלהב, "אני לא רוצה לטוס כל כך מהר", הוא אומר, אחותו מספרת על הגעגועים, "הכי אני אתגעגע לחברות בארץ".

משה, שליח לממפיס מגדיר כבר עכשיו את המטרות, "יש שם קהילה שמחכה לנו, וגם אנחנו מחכים לטוס אליהם, המטרה בסוף היא ליצור חיבורים בין יהודים בארץ ליהודים שם, לשמור על קשר חזק עם התפוצות, ללמד תורה וללמוד תורה, בשביל זה אנחנו שליחים". 

ברק, חברו של משה, מספר על המטען שהוא מביא איתו לשליחות, "אנחנו מביאים איתנו את כל מה שספגנו במשך השנים בישיבה התיכונית, בישיבת ההסדר ובצבא, את כל זה אנחנו מביאים איתנו לחו"ל כדי ללמוד וללמד, ללמוד מהם איך הם שומרים על יהדותם בגולה בין מי שאינם יהודים, וגם ללמד על ערכים ציונים על החיים במדינת ישראל".

יואל הצלע השלישית של השליחים לממפיס חושב שהמנטליות הישראלית חשובה, "נראה לי חשוב להכניס את הישראליות, את הכיף את השמחה, להנות גם זה חוויה אדירה".

זאב שוורץ,מספר על הרכב השליחים, "יש משפחה שבאה הגבר הוא ראש כולל והאישה ראשת מדרשה, שבאים עם הילדים ונוסעים לכמה שנים, יש גם בוגרי ישיבות ומכינות, ובנות בוגרות מדרשות".

עמנואל אלשטיין שחזר לאחרונה משליחות ממליץ ומתאר את החוויה מראייתו, "זאת חוויה מדהימה של נתינה, חוויה של להגיע ליהודים שאנחנו לא מגיעים אליהם כאן בישראל, ולתת להם תורה. זה יכול להיות בחור תיכוניסט שלומדים איתו חברותא, או בעל בית שאתה לומד עם הבן שלו או עוזר לו ללמד את הבן שלו".

הרב אמנון לורמן, ראש קהילה במונטריאול שבקנדה, שהגיעה לארץ לביקור מספר על הייחודיות בקהילות בחו"ל, "לומדים על העם היהודי משהו שאי אפשר ללמוד פה בארץ, זאת יהדות יותר קהילתית וזאת יהדות שצריכה יותר חיזוק. הקהילות ממש מחכות לרוח הישראלית שאנחנו מביאים לשם".

"הגעגועים למשפחה הם חזקים", אומר לרמן, "המרחק והחגים, וגם נולד ילד וערכנו את הברית בלי המשפחה, אבל השליחים והצוות הופכים להיות המשפחה. יוצאים לטיולים ביחד, חוגגים את החגים ביחד זה מאד מגבש".

כששוורץ מדבר על השליחים יש לו ניצוץ בעיניים, "אנחנו בוחרים את הטובים, הטובים לשליחות, זאת סיירת ממש, מכשירים אותם מגבשים אותם, ושומרים איתם על קשר גם בחו"ל דרך קבוצות ווטסאפ יש הפריה הדדית, וגם מבקרים אותם. הם עושים עבודת קודש והשנה עוברת מהר מאד. הכי חשוב להבין שמי שפעם אחת בשליחות אחר כל החיים הוא ממשיך אותה".



טוען....