חוקר איראן באוניברסיטה העברית, ד"ר אלדד פרדו, אינו מוצא אלמנט מרגיע בהסכם שנחתם בין איראן למעצמות ומספר על ההיסטוריה והאידאולוגיה המפוקפקות של איראן סביב עמידה בהסכמים.
"במכון לחקר השלום והסובלנות במזרח התיכון סיימנו מחקר גדול מאוד על ספרי הלימוד האיראנים. זה מחקר שמלמד על הפרוגרמה האיראנית. אנחנו רואים שלאיראן חלומות אימפריאליים. איראן חולמת להיות אימפריה שיכולה להיות איפריה פרסית עתיקה עם גזע ארי עליון, לאחד את כל הסונים ולהגן על כל המקופחים בכל העולם", אומר ד"ר פרדו הרואה בתפיסה זו מעין "סוג של דת חדשה שבמרכה השיעה אבל כולל הרבה אלמנטים אחרים".
במציאות דתית אידאולוגית שכזו מוצא ד"ר פרדו בעייתיות רבה, ואליה הוא מוסיף בעיה נוספת והיא המיסטיקה האיראנית שסובבת את ההנהגה בטהרן. "עוד עלה מהמחקר שלצד הג'יהאד יש גם מיסטיקה מאוד חזקה. תמיד חשבו שהכול הולך שם לפי ההלכה אבל זה לא נכון.
''הם מאמינים שהמנהיגים שלהם מקבלים מסרים ממלאכים ומהמהדי, ולמעשה יש להם תיקשור. זה יוצר סביבה של ערבוב בין דמיון ומציאות וזה מאוד בעייתי".
"ההסכם מטיל על איראן איזשהו מבנה שצריך להתיישר לפיו. מדובר בהסכם לא טוב שהחובה האיראנית להתיישר על פי המבנה הזו היא אולי הצד החיובי שבו. ההסכם מחייב אותם לעבור תקופה קשה על מנת לצאת מחוזקים בצד השני של המנהרה", הוא אומר ומעיר כי תקוות האופטימיסטים היא שבתקופה זו של עשר או חמש עשרה שנה הפיקוח והפתיחות למדינות במערב יביאו לשינוי, "העניין הוא שהערכות אופטימיות כאלה אני מכיר כבר 20-25 שנה והן עוד לא התגשמו...", מעיר פרדו.
"שלטון האייתולות הוכיח שהוא חזק. אף אחד לא באמת מאמין שניתן להפיל אותו. הייתה הזדמנות ב-2009 עם גל המחאות הרחב אבל ארה"ב לא עזרה למתקוממים, בניגוד למצרים. כעת התקווה היא לשינוי מבפנים של אופי המשטר. להישאר עם אותו משטר אבל עם שינוי פנימי, אבל מכיוון שאותו משטר כולל אידיאולוגיה מאוד קשה עבורנו אז יש כאן בעיה".
בעקבות הדברים נשאל ד"ר פרדו אם ההיסטוריה האיראנית יכולה ללמד שלפחות בתקופת ההסכם ניתן יהיה לסמוך עליהם שישמרו על פרטיו. "זו שאלה מאוד קשה, כי יש שם ויכוח לגבי מה יעשו עם ההסכם הזה. המנהיג הרי לא יחיה לנצח. אולי יחיה עוד עשרים שנה. מבחינתו ברור שהוא רוצה להגיע לצד השני. אני מעריך שהם לא ירמו הרבה כי הם מקבלים את כל הרווחים שהחסינות שהגרעין נתן להם גם בתקופה הזו.
''לעומת זאת אם יחליטו לשנות שם את האסטרטגייה אז דווקא לצד אותה רמאות מובנית - שהיא חלק מהאיסלאם והשריעה, הטעיה של היריב למען מטרה צודקת – נראה שאם איראן תופסת קו מדיני היא מוכיחה נאמנות. ראה את התמיכה שלהם באסאד שבה הם מוכיחים נאמנות. כך גם ביחסים מול חמאס, חמאס הוא שבגד בהם ולא להיפך".
"לאיראן יש היסטוריה של רמאויות וטריקים אבל כשמסתכלים על הקו העיקרי יש שם נאמנות להחלטה המדינית. כך היה בתקופת השאה, כאשר הם היו ידידים שלנו, וכך גם היום כשהם שונאים אותנו אז הם שונאים עד הסוף.
''אם יחול שינוי שכעת לא ניתן לראות אותו, אז אפשר יהיה להגיד שזה שינוי משמעותי, אבל כעת המודל הוא מודל המבוסס על התקדים של האימאם חסאן שבמצוקתו, כאשר היה עלול לאבד את חייליו ואנשיו היה מותר לו לעשות הסכם זמני. זה אותו עיקרון שערפאת נקט בהתאם להסכם חודיבייה שבין מוחמד לשבט כורייש".
על המגמות המובילות את איראן ביחסיה הבינלאומיים אומר ד"ר פרדו כי "הם צריכים דימוי מעצמתי והם צריכים הרתעה משום שהאידיאולוגיה והחוקה הם מחוייבים לבחוש במדינות אחרות ולגרום בתוכן למהפכות. הם רוצים לכבוש את העולם, אבל לא בטורי טנקים. הם גם אומרים שהם לא פלשו לשום מקום, אבל הם פוצצו את עיראק, את סוריה, את תימן, הרסו את התהליך המדיני כאן, הפכו את לבנון למדינה שבויה בידיהם, הייתה להם לדעתי תרומה חשובה למהפכות במצרים.
''כלומר האסטרטגיה שלהם היא שהם מחכים שאחרים ייהרגו והם מושכים בחוטים. הם מחויבים לעשות זאת על פי החוקה. עבורם זו אידיאולוגיה דתית ומהפכנית שהתמזגה. האידיאולוגיה היא אידיאולוגיה שיעית ששואפת לאיחוד העולם עד לחזרתו של המהדי שישלים את כיבוש העולם במלחמה אפוקליפטית, אבל צריך להילחם כבר עכשיו".
ממשיך פרדו ומסביר כי "בהיסטוריה האיראנית העולם מחולק בין בני אור לבני חושך. הם בני האור וכל השאר בני החושך. האידיאולוגיה של חומייני הפכה את בני החושך מהסונים ליהודים ולאמריקאים ואת זה הם הפכו לאידיאולוגיה מודרנית. הם אומרים לעצמם שהעולם יודע שאנחנו עושים מהפכות והעולם יתקיף אותנו כי הוא לא רוצה את כוחות הטוב, ולכן צריכים להיות מוכנים להגן על עצמם תוך כדי בחישה במקומות אחרים מתחת לפני השטח.
''במציאות המשחק מורכב יותר אבל זו האידיאולוגיה. האידיאולוגיה והמציאות מאוד קרובים ויש גם חיבור של אינטרסים של מחזיקי השלטון שצברו כל אחד מהם מיליארדי דולרים".
בשולי הדברים מעיר ד"ר פרדו ומציין כי אם אכן תיווצר בתקופת ההסכם פתיחות וסחר בין איראן למדינות המערב תגבר גם יכולת החדירה המודיעינית של ישראל לאיראן, יכולת שלדבריו "היא כבר טובה והיא תוכל להתעצם".
בנוסף הוא סבור שבתקופה זו ניתן יהיה גם לשפר את ההסכם. "אם איראן תפצה על ההתמתנות לכאורה ביותר דיכוי פנימי תהיה יותר אופוזיציה בפנים וגורמים נוספים במזרח התיכון יצטרכו אותנו לעזור להם. כך שאין סיבה לאבד תקווה. עד עכשיו נראה שהמדיניות הישראלית הייתה נכונה עד היום".