קלאסיקה יהודית-ביקורת דיסק

'פנטזיות, פרלודים ויצירות אחרות'

אסף בראון

יש נוהגים לשמוע בתקופה זו של השנה שירים עם קולות בלבד, בלי מנגינה.

היה מתבקש לכתוב על דיסק מהסוג הזה, אלא שלמרבה הצער (והוא באמת מרובה, כי מהמוזיקה הווקאלית אפשר לפתח דברים מדהימים), דיסקים כאלה יוצאים בעיקר בשוק בארצות הברית, ורובם אינם מגיעים לחנויות בארץ הקודש. אז נלך על האפשרות ההפוכה – מנגינה בלי מילים. גם דיסקים כאלה אינם שכיחים במיוחד, אבל זה הכיוון שבו בחר אסף בראון. למעשה, הוא בחר בז'אנר נדיר עוד יותר: מוזיקה קלאסית מקורית.

האסוציאציה הראשונה של הביטוי "מוזיקה קלאסית" עשויה להיות איש בעל שער מכסיף, פנים נוקשות, מקטורן מהוקצע ופסנתר כנף, מנגן קונצ'רטו בפה מינור מאת יוהאן סבסטיאן באך. האיש הזה יכול לגור בפתח תקווה, אבל הרושם שהוא יותיר יהיה אירופי למהדרין. אסף בראון אינו נכנע לתדמית הזאת, ויוצר מוזיקה משלו, שנשענת על היסודות הקלאסיים ומוסיפה עליהם מהסגנונות המודרניים. מה שמפתיע הוא העובדה שהוא עושה זאת בגיל צעיר (23), שהוא מבקש לפנות לקהל הרחב ושהוא שומר על זיקה ליהדות.

אפשר לשמוע זאת למשל ביצירה "הללי נפשי", שכוללת גם שירה (בין השאר קולות נשים, לא סולו) מפרק קמ"ו בתהילים, ובאופן כללי ברוח האלבום. לזאת אפשר לצרף גם את הנתונים הביוגרפיים שלו: אחרי קריירה עטורת שבחים כנער מחונן, עם המלצות מגדולי המוזיקאים (פרופ' אנדרה היידו, פרופ' אריה ורדי ועוד), הוא התקבל לצה"ל כפסנתר מצטיין, אבל בחר ללמוד בישיבת הסדר. בצבא הוא הסתפק בלהקת הרבנות.

את היצירות של בראון אי אפשר לשיר בשולחן שבת, וגם לא לזמזם במקלחת, אבל המבינים במוזיקה צפויים להתענג על הנגינה והקומפוזיציה, וכל השאר יכולים פשוט לשים את הדיסק וליהנות ממוזיקת רקע נעימה ואיכותית.

חשוב לציין: את האלבום של בראון עדיין אי אפשר להשיג בחנויות, והיקף השיווק שלו תלוי בהצלחת המיזם בהדסטארט. אפשר לחכות שהאלבום ייצא לאור ויימכר, ואפשר גם לעשות מאמץ קטן ולתמוך בפרויקט באמצעות אתר האינטרנט, כדי שכולם יוכלו לשמוע.