שו"ת אבני דרך.
שאלות ותשובות שהזמן גרמן בארבעת חלקי שולחן ערוך.
חלק ח.
מאת אלחנן נפתלי פרינץ.
ירושלים,
תשע"ה. 465 עמ'
(9998679‑02)
סדרת 'אבני דרך' כבר מכילה אלפי תשובות בהרבה אלפי עמודים, שילוב של פסקים קצרים ובהם הכרעה ברורה בתוספת מראי מקום, עם תשובות פשוטות יחסית שכבר דנו והכריעו בעניינן גדולי הפוסקים, ולצדן תשובות כבדות לשאלות מסובכות התלויות בהכרת המציאות ובבקיאות בפוסקים ובהרבה שיקול דעת.
בכל הכרכים המחבר אחז מזה וגם מזה, אך הכרך השמיני מכיל רק תשובות קצרות בכל חלקי השולחן ערוך. הראשונה מבררת האם יש להקפיד על קדימת ימין בקיפול שרוולי החולצה (התשובה: עדיף שהימין תהיה מכוסה עוד כמה שניות, ולכן יש להתחיל את הקיפול דווקא בשמאל...), והאחרונה עוסקת בהיתר לגור במצרים בזמן הזה, למרות האיסור-מדאורייתא-לכאורה. אין מתחרים לחריצותו של הרב פרינץ!
*****
רבי אשתורי הפרחי, חלוץ חוקרי ארץ ישראל.
היסטוריה, הגות, ריאליה. קובץ מחקרים.
עורכים: ישראל רוזנסון ושלמה גליקסברג.
ירושלים,
מכללת אפרתה,
תשע"ה. 273 עמ'
(6717744‑02)
המכללה הוותיקה למורות 'אפרתה' בירושלים חוגגת תשעים שנה להיווסדה.
מתיחת הפנים שהיא עברה כללה גם ייזום וארגון של כנסים אקדמיים. אחד מהם נערך בשנה שעברה במלאות שבע מאות שנה לעלייתו של רבי אשתורי הפרחי, בעל 'כפתור ופרח', לארץ. במקרה זה הספר הוא האיש והאיש הוא הספר.
בלעדי 'כפתור ופרח' ספק אם היינו שומעים על החכם המופלא הזה, שמסר את חייו לחקירת ארץ ישראל על כל ענפיה וצדדיה, והקדים את דורו במאות שנים.
תריסר חוקרים מכל רחבי הארץ הציגו את השורה התחתונה במחקר עליו על מושאי מחקריו: איך זיהה צמחים ומקומות, איך הכריע הלכות, איך ציטט ראשונים שקדמוהו ואיך שאבו מספרו חוקרי ארץ ישראל לדורותיהם.
ברכה למכללת אפרתה ולפרופ' רוזנסון העומד בראשה על העברת הדברים שנאמרו בעל פה אל הכתב, בתוספת תרשימים והערות והפניות וסיכומים. עבודה שלמה.
*****
לקח טוב.
פרקי חיים.
טוב צדוק.
קריית אונו,
מכון משנת הרמב"ם,
תשע"ה. 308 עמ'
(6353731‑03)
אחרי עשרות שנות פעילות ציבורית, רובה בשליחות יהודי תימן בארץ בעמותות ומוסדות שונים, הגיע הזמן לְדעת ריבי טוב ב"ר טוב-עזרי צדוק לסכם את פעילותו, ולספר על פרשיות ואירועים שחווה שאינם רק עסקו של הפרט.
הוא מתחיל בתולדות משפחתו בתימן וקורות חייו בה ובעלייה לארץ, מספר על ההתיישבות במושב זנוח שעל יד בית שמש, על המעבר לקריית אונו, על גילוי הרב קפאח ועל הקירבה היתרה שזכה ממנו במשך עשרות שנים, ועל קשריו עם תלמידי חכמים חשובים אחרים החיים עדנה ושכבר עברו לעולם שכולו טוב (ביניהם החזון איש, הרב שלום יצחק הלוי, רבי שלום ורבי אברהם צדוק ועוד).
פרק ארוך וכואב בסוף הספר עוסק בפרשת ילדי תימן הנעדרים והוועדות השונות שקמו כדי לבדוק אותה, ובסוף מובאת רשימה של מאות ילדי תימן שאיש אינו יודע היכן הם. אולי חלקם בחיים ובאמת אומצו, כפי שטוענים בעקשנות רבים בעדה? ועדיין תיקו...
