"לא היה כאן מו"מ אלא ויתור אמריקאי לאיראנים", כך קובע בראיון ליומן ערוץ 7 ד"ר הרולד רוד, מי שבעברו היה במשך למעלה מעשרים שנה יועץ בענייני האיסלאם למשרד שר ההגנה האמריקאי.
ד"ר רוד, כיום מרצה במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת אריאל שאת לימודי הדת השיעית והשפה הפרסית שלו למד במשהד שבאיראן בתקופת המהפכה, מבהיר כי אמנם הוא עצמו לא קרא את ההסכם עצמו אך עם זאת הוא יכול לקבוע בוודאות כי "האיראנים לא ויתרו על כלום".
"בשביל האיראנים הסכם הוא צעד בדרך. המו"מ מתחיל מההסכם", הוא אומר כמי שכתב עבודת מחקר עבור הממשל האמריקאי בנושא אופן ניהול מו"מ באיראן. לדבריו "הסכם כתוב לא שווה כלום. כך זה על פי התרבות האיראנית מזה 2500 שנה. הם יודעים לשחק היטב. המטרה שלהם היא להכריע את הצד השני. אין התפשרות ואין כלום. היעד הוא שהצד השני יוריד ראש, וזה מה שקרה".
את תפקידו של האייטולה חמינאי שהכריז בדרשת תום חודש הרמאדן כי נשק גרעיני יהיה לאיראן עם או בלי הסכם עם ארה"ב, משווה ד"ר רוד לפירהר המוכיח לעמו את חוזקה של ארצם ובכך מבצר את מעמדו ומעמד השלטון בעיניהם. "העם מבין שהמשטר חזק והוא לא יתקומם נגד המשטר כי האמריקאים נכנעו למשטר", הוא אומר בהתייחס לקולותיהם של האופטימיסטים המקווים שבמהלך 10 או 15 השנים הקרובות, עד תום תקופת ההסכם, יתחולל מהפך באופיו של המשטר האיראני.
לדבריו הכניעה האמריקאית לא רק שאינה מקרבת את בואו של מהפך כזה, אלא היא זו שמרחיקה אותו שכן היא מוכיחה להמון האיראני ששלטונו חזק ומסוגל להכניע כל כוח בינלאומי, קביעה המרחיקה אותם ממחשבות על הפיכה או שינוי.
רוד מזכיר בדבריו כי תקוות למהפכה שמע הוא עצמו כבר בימי המהפכה כאשר אופטימיסטיים תלו תקוות בחילופי שלטון מתקרבים. "אני לא נביא. אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד עשר שנים, אבל אנחנו יכולים לדעת שהאיראנים חזקים והמזה"ת הוא מקום מסוכן ומי שמנצח הולך עד הסוף. אין דבר כזה רצון טוב, לא בתורכית ולא בפרסית".
"הפירהר שלהם, חמינאי, אמר שיהיה נשק גרעיני עם או בלי ההסכם הזה, אם העולם החיצוני לא יתערב. כעת אי אפשר לסמוך על אירופה וארה"ב. ישראל צריכה לסמוך על עצמה", הוא אומר ומעריך כי אל מול האיום השיעי תוכל לעמוד אך ורק קואליציה סונית של מצרים, סעודיה, מדינות המפרץ ותמיכה שקטה וחשאית של ישראל.
לדבריו מדובר כאן בהמשכו של המאבק השיעי סוני המלווה את האיסלאם מזה 1400 שנים. "מאז הקמת האיסלאם אין באיסלאם מושג של שלום כפי שאנחנו מבינים אותו. הסונים והשיעים נאבקים על מה שקרה להם לפני 1400 שנה כשהשיעים הפסידו לסונים אחרי שמוחמד הלך לעולמו. כשחומייני עמד בראש המהפכה האסלאמית הייתה לו מסיבת עיתונאים שבה הוא אמר שהוא חזר לאיראן 'כי קרה לנו עלבון לפני 1400 שנה ובאתי לטהר את המצב הזה'. כלומר, הפסדנו לסונים וחזרתי כדי להעמיד את הכול כפי שצריך להיות – השיעים צריכים לעמוד בראש האיסלאם. המשטרים הסונים מצרים סעודיה והמפרץ מבינים זאת היטב".
באשר לצורך להסתיר את הקשרים בין המשטרים הסונים לבין ישראל, מבהיר ד"ר רוד, כי מדובר בחלק מהתפיסה המוסלמית הוותיקה שבה לא ניתן לקיים ברית ארוכת טווח עם ישראל, אלא לכל היותר ברית זמנית למטרה ממוקדת. זאת מאחר והאיסלאם אינו יכול להכיל את קיומה של ישראל על אדמה שאי פעם נשלטה בידי גורם איסלאמי ומאז נחשבת לאדמת וואקף.
בהקשר זה הוא מזכיר כי אחרי כיבוש כוויית בידי עיראק של סאדאם חוסיין נפתח ערוץ ישיר בין סעודיה וכוויית לבין ישראל וערוץ זה נקטע ברגע שבו ארה"ב שיחררה את כוויית. באותו רגע תם הצורך המקומי בברית זו ובהתאם לדת האיסלאם היא הופסקה. "כך זה יהיה גם הפעם", הוא מעריך.
כמי שמכיר היטב את הלכי הרוחות בממשל האמריקאי וברחוב האמריקאי סבור ד"ר רוד כי מאחורי הגישה האמריקאית שהובילה להסכם הכניעה לאיראנים עומדת התחושה של ארה"ב שהאוקיינוסים האטלנטי והשקט מגוננים עליה. "קשה להם להבין שהעולם החיצוני יכול לאיים עליהם וכתוצאה מכך הם יכולים להשלות את עצמם", הוא אומר ומעיר כי רוב מוחלט של אנשי קונגרס אינם מחזיקים כלל בדרכון מאחר ולא הוצרכו לצאת אל מחוץ לגבולות ארה"ב, ולא יצאו לראות את העולם מחוצה לה. מתוך מציאות זו פיתחו את גישתם ותפיסת עולמם.
לדברי ד"ר רוד בממשל האמריקאי יש רבים שאינם רוצים לראות את המציאות נכוחה או לראותה כלל. הוא מספר על העבודה שכתב עבור הפנטגון על דרכי המו"מ האיראני, עבודה המבוססת על חומר שנאסף בשנות חייו באיראן. "ראיתי איך זה פועל. העבודה לא הייתה פוליטית, לא ימין ולא שמאל. חוויות שאפשר ללמוד מהם. מסרתי את העבודה לפקידים הבכירים של אובמה והם זרקו את זה לפח הזבל. המזכירה שקיבלה לידיה את העבודה סיפרה לי את זה. אני מסרתי את החומר לקובעי מדיניות והם זרקו אותו. לא רצו לקרוא. הם לא רוצים לשמוע עובדות".
ד"ר רוד מוסיף ואומר כי שאיפתו של אובמה היא להפוך את ארה"ב למדינה ככל המדינות, מדינה שביצעה פשעים כלפי אומות ומדינות אחרות ועליה להתנצל על כך. הוא מזכיר כי דברים ברוח זו כתב אובמה עצמו בספרו 'חלומות אבי', ספר שלכאורה עוסק בתקוותיו של אביו, בעוד אובמה לא פגש את אביו שנטש אותו בגיל שנתיים ונפגש איתו רק בגיל עשר. להערכתו האמור בספר זה הוא תקוותיו וחלומותיו של אובמה עצמו שאותם הוא מייחס לאביו לצורך הספר. רוד מעיר כי בספר אין ולו מילה חיובית אחת על אמריקה, "הוא רואה בה מדינה שצריכה להיות שווה לכל מדינה אחרת, כמו לזימבבואה. הייתה לו מטרה להוריד את אמריקה לרמה של כל המדינות, כמדינה שעשתה דברים גרועים כמו כל מדינה אחרת, מדינה שצריכה לבקש סליחה על כל הרע שהיא עשתה לעולם, ומי הן המדינות שהיא עשתה להם רע? צפון קוריאה ונצואלה קובה ואיראן...".
לטעמו רק פסיכולוג יוכל לדעת מה מוביל את אובמה לתפיסה זו כלפי ארצו. לנו הוא ממליץ להכיר את נפשו של אובמה על ידי היכרות עם דברים שכתב בעבר ועל ידי בחינת עמדותיהם של חברי העבר שלו, ואלה, כך מסתבר אנטי ישראליים באופן מובהק.
"הייתי 28 שנים במערכת הזו של הפנטגון ועבדתי מול אנשים בעלי תפקידים חשובים בארה"ב, היו שרצו לשמוע דעות אחרות משלהם כדי שזה יעזור להם להחליט והיו שלא רצו לשמוע אלא רק עמדות שתואמות את שלהם. הכי גרועים מאלו שלא רצו לשמוע דעות של אחרים אלו האנשים שסביב אובמה. עבדתי שנה בתקופת אובמה כנשיא ופרשתי", הוא אומר וחותם: "אמריקה נהדרת ועם נהדר אבל הממשל אולי אחר".
"אובמה בעצמו כבר ויתר בכניעה לאיראנים גם על הנשק הקונבנציונאלי. האיראנים דחפו בכל פעם שזיהו ויתור אמריקאי עוד בקשה ועוד בקשה, ואמריקה פעלה ללא קווים אדומים".