חייל שנחשף לחומרים מסרטנים בעת שירותו הסדיר נפטר מלוקמיה 28 שנים לאחר שהשתחרר. החייל הוכר כנכה וכחלל צה"ל, ואילו אשתו הוכרה כאלמנת צה"ל.
לדברי עו"ד יואב אלמגור המייצג את האלמנה, החייל שירת כטכנאי מסוקים בחיל האוויר, ובא במגע אינטנסיבי עם חומרים מסרטנים רבים, בהם בנזין ודלק סילוני.
מומחה ברפואה תעסוקתית מטעם משרד הביטחון קבע כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים הללו לבין סוג סרטן הלוקמיה שבו לקה.
בתביעה אותה הגישה אלמנת החייל, נאמר כי במהלך שירותו, נדרש החייל לתדלק את המסוקים בין 10 ל-15 פעמים ביום. כמו כן, עסק בתיקון תקלות ובהחלפת חלקים. עיסוקים אלה דרשו ממנו לבוא במגע עם חומרים מסרטנים רבים – בלא שחבש מסכה.
בשנת 2006, 28 שנים לאחר שהתגייס ו-24 שנים לאחר שהשתחרר, חלה החייל בלוקמיה קשה, ואף עבר השתלת מח עצם, שלא צלחה. לאחר מאבק ארוך ומתיש במחלה, נפטר החייל.
עורך הדין תבע לפני כשנה וחצי ממשרד הביטחון להכיר בחייל כנכה צה"ל בשיעור של 100% רטרואקטיבית - וכתוצאה מכך כחלל צה"ל ובאשתו כאלמנת צה"ל.
"סרטן תעסוקתי הינו ביטוי לרעילות מאוחרת, שנגרמת כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים ופיסיקליים במקום העבודה", נכתב בחוות הדעת. "תקופת החביון התפרשה על פני 28-24 שנים".
המומחה פסק בחוות דעתו: "ברשימת הגורמים המסרטנים מוכר הבנזין כמסרטן שתוקף בעיקר את מח העצם, כך שהוכח קשר בין חשיפה לבנזין לבין התפתחות של לוקמיה מיאלואידית, ממנה סבל החייל".
משרד הביטחון אימץ את חוות הדעת וקיבל את תביעת האלמנה במלואה.
"בעוד שבחיים האזרחיים אדם אינו מוכרח להיחשף במסגרת תעסוקתית לחומרים מסרטנים", אומר עו"ד אלמגור, "הרי שחיילי צה"ל נדרשים להמשיך לבוא במגע עם החומרים למורת רוחם. ההחלטה שקיבל משרד הביטחון היא תיקון קטן לעוול הגדול שנגרם לחיילים הללו".