למרות הכול - אנחנו ניצחנו

שירה ויסרוזן מבית אל מספרת מזווית אחרת על הרס הבתים. "לא ראיתם כי אף אחד לא טרח להראות. כי רוח ועוצמות אי אפשר לצלם".

שירה ויסרוזן , י"ג באב תשע"ה

למרות הכול - אנחנו ניצחנו-ערוץ 7
נערות בתי דריינוף
צילום: ערוץ 7

והיה כאן הכל, הכל, הכל.

כל סוגי האנשים,כל סוגי הדתיים, כל סוגי העדות.

הסתובבו כאן יוצאי פולין וצאצאי מרוקו, דיברו כאן באמהרית ודיברו כאן בהודית, הסתובבו כאן נערות בחצאיות ארוכות לצד נערים עם פירסינג ובלי כיפה.

עמדו כאן גברים שעות מול פנים אטומות וחסרות הבעה,עמדו נערים חרוכים משמש ומדמעות, לא זוכרים בכלל מה זה 'הביתה׳.

אמהות הכינו אוכל, נערות עמדו על גגות. 

לא ראיתם אותן. הן אלה שעמדו מאחורי המצלמה במסירות, מצלמות כל תזוזה, כל מכה. המצלמה רעדה, בטח שמתם לב. אבל לא בגלל הדוחק והדחיפות. אתם לא ראיתם אותן עומדות שם, מצלמות בחירוף נפש, ושפתותיהן ממלמלות פרקי תהילים ופחדים על אחיהם הקטן, על אבא שלהן, שנאבקים שם למטה וחוטפים מכות רצח משוטרים על מאבקם למען ארצם.

לא ראיתם איך כולם יחד עמדו מול שוטרים וחיילים,מתחננים,לא ראיתם את השולחנות שפתחו המבוגרים באהבה ובגאווה לנוער הנפלא שלהם, כלשונם, שרובו המוחלט לא ראה מיטה נורמלית כבר יותר מיממה.

אף אחד לא טרח לספר בחדשות על התמימות המתוקה והטהורה הזאת שנבעה מהנוער הזה, כשהיה ברור לגמרי שבנים עומדים כאן ובנות שם, ולא מתערבבים. אף אחד לא תיעד באיזו פשטות עלו הבנות לגגות, כי ברור שמקומן איננו למטה במכות עם השוטרים, ובאיזו נכונות עמדו הבנים למטה, מגנים על ביתם ולא מהססים לעזור לכל חבר שחוטף, ולא משנה כמה מכות הם יחטפו על זה.

לא ראיתם, כי אף אחד לא טרח להראות. איך למרות הכל ועל אף הכל, אנחנו ניצחנו. כי רוח ועוצמות אף מצלמה לא יכולה לצלם.

בני השמאל היקרים, אנשי מרץ ומאמיני המחנה הציוני, ולא מעט אנשי ליכוד, שכל כך גיניתם את האנשים האלה היום, כל כך כעסתם וקיללתם אותם.

אני מברכת אתכם באהבה, שתזכו לילדים כמו שגדלו כאן בישוב. מברכת אתכם בשכנים מדהימים כמו שלנו, שפותחים את הבית לכל אחד- אם לשירותים ואם לשתיה ואם לאוכל ואם ללינה.

מאחלת לכם באמת, מכל הלב, שתזכו לכזה נוער מתוק וטהור, שברור לו מה האידיאלים שלו ומה המחיר שהם ישלמו בשביל זה ועד כמה רחוק הם מוכנים ללכת.
אולי אז תזכו להבין גם אותנו...