אושר: הזנה בכפייה למחבלים שובתי רעב

החוק מסמיך את נציב בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אם ראה, על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו של האסיר או נכות בלתי הפיכה. 

אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק את הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה גם אם האסיר מתנגד לכך.

נקבע כי לפני מתן הטיפול ייעשה מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול. הטיפול יינתן בנוכחות רופא ויתבצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מירבית על כבודו של האסיר. במקרה של סירוב מצד האסיר לקבל את הטיפול, יוכל סוהר, לבקשת מטפל, להפעיל כלפיו כוח סביר, במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול בלבד. 

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "שביתות רעב של אסירים הן תופעה מוכרת אשר חוזרת על עצמה במציאות הישראלית במשך השנים, לשם קידום תכליות שונות של ציבור האסירים השובתים.

''לעתים מתאפיינות שביתות הרעב בכך שמשתתפים בהן מספר גדול של אסירים, וכן בכך שחלק מן האסירים מתמידים בשביתת הרעב למשך פרק זמן ממושך אשר בחלק מהמקרים מגיע עד כדי סיכון חייהם. מצב דברים זה מחייב גיבוש של דרכים ראויות ומתאימות לצורך התמודדות עם שביתות הרעב", נאמר.