מן הראוי להעמיד דברים על דיוקם. הופעת זרמים קונסרבטיביים ורפורמיים אינה תופעה חדשה בישראל. קדמו להם צדוקים, בייתוסים, כותיים, נוצרים, קראים, פרנקיסטים ועוד.
אבל ביחס לכל אלה יחדיו, כל עוד הם העזו להרים יד על הזהות היהודית על פי הגדרתה המקובלת בחוגי הפרושים, מעולם לא שמענו מפי אחד מרבותינו הגדולים על חובה להימנע מנוכחות משותפת איתם במקום אחד. אדרבא ואדרבא: ניהלנו איתם ויכוחים מרים, שמהם ב"ה יצאנו תמיד וידנו על העליונה. התלמוד ושאר מקורות חז"ל מלאי עדויות על כך.
מה שמעולם לא הסכמנו, ומעולם לא נסכים, זה לשבת איתם במקום שמעניק להם מעמד של סכמות שווה, או אף של סמכות על זרם הסוטה מהדרך הנאמנה לאורתודוקסיה מובהקת.
כל עוד הם יהודים באמת (ולא מגוירים על ידי רביי המלובש בוורוד בכנסייה בשבת), נמשיך להתייחס אליהם כאל אחים טועים, כל עוד טעותם נובעת מחינוך קלוקל. אבל אם בהכרה ובמחשבה צלולה הגיעו לסטייה מהדרך המסורה לרבני ישראל מדור דור, והם מטיפים ודוחפים, לא תישאר לנו ברירה אלא למנות אותם על מינים ומשומדים.
ולמען האמת, הבעיה עם זרמים אלה אינה מצטמצמת למישור התיאולוגי-דתי בלבד, אלא מחריפה לאור העובדה שאין זרם רפורמי אחד שלא הביא לעמנו אסון, ואין אחד שלא נהפך לעוין לעם ישראל וללאומיותו. די לציין את הנצרות, הצדוקיות, הקראות ועוד.
גם כיום, בארצות הברית, חלקים נכבדים מהם תמכו בעמדות המתנגשות חזיתית עם האינטרס הלאומי הישראלי (בין היתר בתמיכה באובמה ובקרי), במיוחד כאשר ממשלת ישראל נוטה ימינה.
ואין פלא בדבר: הנוצרים, הנמנים על הרפורמים הראשונים, כפרו בזהות היהודית האורתודוקסית ושיתפו פעולה עם הרומאים נגדנו, ואף מחו כפיים על חורבן ירושלים. והרפורמה האחרונה מן המאה ה‑19 מחקה כל היבט לאומי מן התפילה והביאה להתבוללות אדירה.
לכן, כאנשים פרטיים לא תהיה לנו אף פעם בעיה לשבת ולדבר איתם. אך כנציגי זרמים פורשים, נחיל עליהם את המעמד שקבעו להם חז"ל בתלמוד.
הרב ד"ר אליהו רחמים זייני
ראש ישיבת ההסדר אור וישועה, חיפה