החוק, שעד כה היה יעד רק מבחינת הבית היהודי, הפך למשמעותי השבוע גם לסיעת ליכוד. ח"כ דוד אמסלם מהליכוד הציג בוועדת החוקה הסתייגות שהתקבלה, וקובעת כי אמנם סיעה הקטנה מ‑12 מנדטים תוכל לממש את החוק רק עם שר אחד, אבל סיעה גדולה ממספר זה תוכל להביא להתפטרות שלושה שרים בעבור שלושה חברי כנסת חדשים.
ח"כ ניסן סלומינסקי הודיע שהחוק הנורבגי ייקבע בהוראת שעה ויופקע בתום הכנסת ה‑20. לדבריו, ח"כים מהאופוזיציה דרשו לתת לחוק תקופת ניסיון על מנת לבדוק האם הוא מתאים למשטר הפרלמנטרי הישראלי, ולכן החליטה הוועדה לקצוב אותו בזמן לפי שעה.
אם יימצאו שלושה שרים שיסכימו להתפטר בליכוד, וזה לא יהיה פשוט כלל, הבאים ברשימת הליכוד שצפויים להיכנס לכנסת הם שירן השכל, אמיר אוחנה ופעיל הר הבית יהודה גליק, שעשוי למצוא את עצמו בכנסת. לפי שעה התסריט אינו נראה ריאלי במיוחד, שכן נתניהו אינו תומך בהסתייגות שתאפשר את התפטרותם של שלושה שרים מהליכוד.
באופוזיציה מתחו ביקורת קשה על החוק. בסיעת המחנה הציוני אמרו: "מה שמכונה בטעות 'החוק הנורבגי' הוא לא חוק אלא סידור עבודה, והוא לא נורבגי אלא שקשוקה ישראלית בטעמים חזקים של קומבינה ופוליטיקה". בסיעת יש עתיד הוסיפו כי "ככה נראית שחיתות שלטונית. זה לא החוק הנורבגי אלא חוק הג'ובים", טענו שם והוסיפו כי "ראש הממשלה מנסה להעביר חוק שכל מטרתו היא לייצר סידור עבודה לחברים שלא נכנסו לכנסת ולאפשר לשרי הממשלה להתחמק מדיון ואחריות ציבורית".
גם בבית היהודי יש התפתחויות באשר לחוק: אם בתחילה דובר על כך ששרת המשפטים איילת שקד היא זו שתתפטר מהכנסת לטובת הח"כית לשעבר שולי מועלם-רפאלי, הרי שהשבוע הבהיר יו"ר המפלגה, השר נפתלי בנט, כי הוא זה שיעשה את המהלך.
בנט עצמו אמר ל'בשבע': "טוב לי מאוד בכנסת ואינני שש להתפטר, אבל כמי שיזם את החוק אני מוכן לתת דוגמה אישית. נשב כל השרים ואני בטוח שנגיע להסכמה בינינו".