בחצות הלילה שבין יום שני לשלישי השבוע, החלו אט אט להתכנס ביישוב שבי שומרון עשרות משפחות ממגורשי חומש ושא‑נור ותומכיהם.
המטרה: חוזרים הביתה לשא‑נור. לא עוד ביקור של הפנינג לכמה שעות, הסבירו המארגנים, הפעם עולים כדי להישאר, פשוט חוזרים הביתה. האווירה טעונה בהתרגשות וציפייה. לקראת השעה שתיים השיירה יוצאת לדרך. למרבה ההפתעה הכבישים פתוחים לחלוטין, כאילו מזמינים את העקורים לחזור. הדרך שהייתה בעבר משובשת מאוד עברה שיפוץ נרחב, מה שהופך את האווירה לחגיגית עוד יותר.
השעון מורה על השעה שתיים וחצי כשאנחנו עוברים את הכפר סילת א-דאהר ופונים שמאלה בתחנת הדלק, אל חורבות היישוב שא-נור. כולם פורקים ציוד בזריזות מהרכבים כדי לשחרר את הנהגים בחזרה לדרכם, וממהרים להיכנס אל המצודה העתיקה. קרוב למאתיים איש, כולל נשים, ילדים ותינוקות, ואפילו כמה סבתות, ממלאים את המקום. בין אישי הציבור הנוכחים: ח"כ לשעבר פרופסור אריה אלדד שהתגורר בשא‑נור בתקופה שלפני הגירוש, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, ראש ישיבת חומש הרב אלישמע כהן, ראש אולפנת מעלה לבונה הרב גדי בן זמרה, הרב מאיר גולדמינץ ועוד. הבחורים מתחילים לארגן את הציוד במקום ומיד פורצים בריקודים ספונטניים בשירת "ושבו בנים לגבולם". חלק מקירות המצודה עדיין מעוטרים ביצירותיהם של אמני הכפר, זכר לימים הטובים. קירות אחרים כבר זכו לקישוטי גרפיטי של המבקרים היהודים והערבים כאחד.
אלדד: "הגענו כאדם החוזר אל ביתו"
השמועות על תחילת הפינוי האלים של בתי דריינוף בבית-אל מעכירות במשהו את האווירה, אך הדיווחים מהשטח מספרים כי הנוכחות בשא-נור לא פחות חשובה ומועילה. המשפחות מתמקמות בחדרי המצודה ומתארגנות להמשך שנת לילה. בכי הילדים הקטנים נרגע לאטו והשקט פורש את כנפיו על שא‑נור המתחדשת.
בארבע וחצי השקט מופר לראשונה על ידי ארבעה רכבים צבאיים שמגלים את נוכחותנו במקום בהפתעה גמורה. השאלה היחידה שמטרידה את החיילים היא "איך הגעתם לכאן?". אריה אלדד מגיב בשלווה: "הגענו הביתה כאדם החוזר אל ביתו". בינתיים מתחילים להתארגן למניין ראשון לתפילת שחרית בחצר המצודה. בעקבותיו יבואו עוד שניים, מה שהופך את האווירה בחצר למעין שטיבלאך.
בשש וחצי, עם סיום המניין, מגיע תגבור צבאי יחד עם מג"ד נחשון המופקד על הגזרה. הוא כבר ידידותי יותר וטורח להצהיר באוזני כולם: "באנו להגן עליכם". הפעילים מחלקים לחיילים - יחד עם סוכריות טופי - פליירים שהכינו מראש, שבהם הם קוראים לחיילים להיות שותפים למהלך ההיסטורי של שיבת עם ישראל לארצו ולהיות בצד הנכון של ההיסטוריה. למרות עייפותם הרבה החיילים נמצאים ברוח טובה, עד שמגיע המח"ט חצי שעה מאוחר יותר. הוא ממתין בסבלנות לסיום מניין נוסף של שחרית ואז מתחיל לחפש את האחראי, ללא הצלחה. לבסוף הוא מציג לכל מי שרק רוצה לשמוע צו המורה על שטח צבאי סגור, ומבקש מכולם להתפנות באופן מסודר עד השעה שמונה. חוסר היחס של הנוכחים מכניס אותו לתסכול: "שבוע שעבר אישרנו לכם כאן הפנינג, וזו התודה שלכם? בפעם הבאה לא נאשר לכם", הוא אומר בכעס.
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אשר זוכה לחסינות פרלמנטרית, הוא היחיד שמרשה לעצמו לתקשר עם המח"ט. "הפנייה שלנו היא לא אליכם, היא אל ראשי הממשלה ומערכת הביטחון. אתם מבצעים את תפקידכם, וגם אנחנו מבצעים את תפקידנו", אמר לו, והמשיך: "יש למעלה מ‑50 אחוז מהעם שחושבים שצריך לחזור לגוש קטיף. לצפון השומרון על אחת כמה וכמה. כל ההתיישבות ביהודה ושומרון גדלה ככה, קובעים עובדות בשטח והמדינאים באים אחרי זה. גם ההתיישבות בארץ ישראל החל מימי חומה ומגדל והלאה הייתה בנויה על חלוצים לפני המחנה. עם המון הערכה אליכם, אנחנו באנו כדי להישאר. באנו להקים מחדש את היישוב. אולי זה לא יקרה בפעם אחת, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. בסופו של יום אני משוכנע שהחברים שלי בכנסת לא יוכלו לעמוד אל מול האידיאליזם, המציאות, האכפתיות ואהבת הארץ".
כשהמח"ט מציג את הצו ומבקש להתפנות כדי לא לגרום לו להפעיל כוח צבאי, סמוטריץ' מבקש ממנו לגלגל את האחריות הלאה. "לא בטוח שכדאי לך לקבל החלטה, כדאי לך להעלות את הנושא לגורמים למעלה", הוא מציע למח"ט, שמבטיח לשקול את העניין בשנית, אך באותה נשימה טורח להדגיש ש"אם אתם צריכים עזרה בשינוע, החטמ"ר ישמח לעזור לכם".
מסתבר שאף אחד לא מתרגש מהצהרותיו של המח"ט. דקות אחדות לאחר פקיעת האולטימטום מקבל ח"כ סמוטריץ הצעה מפתה מקצין האוגדה של החטיבה: אנחנו ניתן לכם להישאר כאן עד שעות הצהריים ואז אתם תלכו הביתה. סמוטריץ' מאמץ את החלק הראשון של ההצעה בחפץ לב, אך לגבי החלק השני הוא עדיין מחזיק בהצעתו לגלגל את האחריות על קבלת החלטה הלאה אל הדרגים הגבוהים יותר. כך או כך, המתח יורד ובשא‑נור מתחילים להתארגן לחיי שגרה. בפינה אחת מתקיימות הפעלות לילדים, פינה אחרת מוקדשת לתלמוד תורה לילדים, וגם בית מדרש בראשות הרב איציק אמיתי, ראש ישיבת אשתמוע, מצא כאן את מקומו, בהשתתפות תלמידי ישיבת חומש.
שוש שילה, תושבת קדומים שהגיעה לכאן יחד עם בנה וששת נכדיה שגורשו מחומש, מספרת מה הביא אותה למקום: "בחומש הייתי כבר כמה פעמים, אבל בשא‑נור לא הייתי מאז הגירוש. כשנודע לי על העלייה מאוד שמחתי והתרגשתי". על השאלה מדוע חשוב לה להביא דווקא ילדים קטנים לאירוע שכזה, היא עונה: "אני ממש מרגישה איך הדור הזה ממשיך את דרך הורינו, שהולידו אותי בטירת צבי בתנאים קשים ולא שאלו אותי. אני לקחתי את הבן שלי ניתאי לחבל ימית כשהיה בן ארבע, הורידו אותו בכלוב בתלמי יוסף. את בנו בכורו הורידו מהגג בחומש. אין שום סיבה שלא נחזור לכאן ונחדש את ההתיישבות פה. המקום נמצא בשליטתנו. כל הגירוש היה רשעות ואכזריות. ארץ ישראל מחכה לנו שנחזור. הכול כאן מאורגן, מתוקתק ומרחיב את הלב, ואני בטוחה שיום אחד אנחנו נחזור לכאן".
השר לוין: "להימנע מפינוי"
השמועות על חזרת משפחות המגורשים לשא‑נור עשו להן כנפיים, ומאז שעות הצהריים המוקדמות של יום שלישי החלו להגיע למקום פוליטיקאים ואישי ציבור. יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון בפועל, שגורש יחד עם משפחתו משא‑נור, הגיע למקום וחיזק את המשפחות ואת מאות השוהים. "אני עומד על כביש, לידי מדרכה ופרחים ועצים, ואנחנו שואלים שאלה פשוטה: למה? לא היה שום היגיון במעשה הזה", אומר דגן. "האזור נשאר בשליטה מלאה של מדינת ישראל, צה"ל פה רוב הזמן, הכול נשאר חוץ מהבתים. אני כראש מועצה מצפה מראש הממשלה ושר הביטחון שבמקום לשלוח לכאן שוטרים וחיילים עם אותה משימה של לפני עשר שנים ולגרש שוב את אותן משפחות, הוא יגיע לכאן לשבת עם המשפחות, עם הנשים והגברים, הילדים והילדות, להסתכל להם בעיניים ולהסביר להם למה היה כאן גירוש ומדוע עקרו את היישוב. אך מכיוון שאני בטוח שאין להם שום תשובה, אני מציע להיפגש עם ראש הממשלה ושר הביטחון ולדון כיצד להקים את היישובים מחדש. אין שום סיבה לא לתקן את העוול".
גם שני המועמדים הנוספים לראשות המועצה, שריה דמסקי ואלי רוזנפלד, הגיעו למקום, וכן ראש מועצת יש"ע אבי רואה והרב דוד דודקביץ', שמלווה את בחורי ישיבת חומש כבר תקופה ארוכה. בינתיים, פנה שר התיירות יריב לוין אל שר הביטחון יעלון וביקש כי יימנע מפינוי המשפחות ששבו לשא‑נור. ״אני מחזק את ידי המבקשים לחדש את היישוב היהודי בשא‑נור", אמר השר. "במלאות עשור להתנתקות הגיע הזמן להתחיל בהליך של שיבה למקומות שהוחרבו בהתנתקות. אני קורא לשר הביטחון להימנע מכל צעד של פינוי״. שר הרווחה חיים כץ הוסיף: "אני מעריך ומוקיר את מיישבי הארץ. תחזקנה ידיכם. היום, עשר שנים לגירוש, צריך להודות בטעות ולתקנה. אני קורא לממשלת ישראל לראות בעלייה היום לשא‑נור את יום חידושו והקמתו מחדש של היישוב".
בשעות הערב המאוחרות הגיעו עשרות משפחות נוספות כדי לחזק את המשפחות שכבר נמצאות במקום, ויחד הם מתכננים את השתקעותם בשא‑נור המתחדשת. נכון ליום רביעי בבוקר, משפחות שא‑נור התעוררו לבוקר נוסף ביישוב המתחדש. המשפחות, אשר מלוות בכ‑200 תומכים, ממשיכות בהכשרת מבנה המצודה במקום למגורי קבע. "שמחה עצומה להיות כבר יותר מ‑30 שעות בבית", אמרו משפחות שא‑נור אתמול (רביעי) בצהריים. "נושמים את האוויר של הבית, הולכים בשבילים וברחובות של הבית, מקווים שבקרוב באופן קבוע. היומיים האחרונים מוכיחים לכול כי לא בשמיים היא. ניתן ואפשר לחזור לגור בשא‑נור".
בתוך כך פנתה המועצה האזורית שומרון לחטיבת שומרון בבקשה לאפשר לשיירה לוגיסטית להעלות מים ומזון למשפחות המגורשים בשא‑נור, בהן ילדים ותינוקות. עד לשעה זו לא התקבל אישור לבקשה. לדברי ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, "מעבר למחלוקות לא סביר בעיניי שלא לאפשר לתינוקות וילדים לקבל מים ומזון בחום הגדול היום. לא היינו רוצים להיות עדים לאסון. אני מצפה מהגורמים הרלוונטיים לאפשר לנו לאלתר להעביר סיוע למקום".