מידי בוקר מקריא העיתונאי אריה גולן ב'יומן הבוקר' של רשת ב' את כותרות העיתונות היומית. הבוקר (ו') הוא חרג ממנהגו וסירב להקריא את כותרות היומונים החרדיים. הסיבה: ההתעלמות המוחלטת של ארבעת היומונים מסיקור הרצח הנפשע במצעד הגאווה בירושלים.
"כל העיתונים עוסקים בניסיונות הרצח שבוצעו אתמול במצעד הגאווה בירושלים, אבל העמודים הראשונים של העיתונים החרדיים לא שמעו על זה", אמר גולן וחתם: "אז אין לנו מה לקרוא מתוכם הבוקר...".
גולן במעשהו טעה והטעה. טעה כשביקש להפוך לרגע למחנכה של העיתונות החרדית. הטעה כשגרם למאזין להבין כי אך הפעם ביקשה העיתונות החרדית להעלים עין מהאייטם הלוהט ובשל השחקנים שהשתתפו בה: חרדי ואנשי הקהילה הגאה.
פני הדברים שונים כמובן בתכלית השוני. העיתונות החרדית היומית הציבה לעצמה עם שחר הורתה סטנדרטים מאד ברורים ונוקשים בכל הנוגע לזכות הציבור לדעת. במסגרת אחד הסטנדרטים המרכזיים המאפיינים אותה היא לא תסקר אירועים פליליים מכל סוג שהוא ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה. להיפך: ככל הנסיבות תכלולנה מרכיבים זוועתיים יותר, כך הסיכוי שהפרשה תסוקר בעיתונות החרדית ילך ויפחת.
הקורא החרדי הנחשף לעיתונות חרדית בלבד לא יודע על אלי פימשטיין שהטביע את בתו באמבטיה. גם לא שמע על רוני רון שרצח את מארי פיזם, ולכן גם לא התעדכן על הרצח המתועב שביצע ישי שליסל בעל החזות החרדית. הוא לא שמע עליו לפני עשור, וגם עכשיו הוא לא ייחשף אליו.
היעדר הסיקור אינו מבדיל בין דם לדם. ההתעלמות תירשם בעניינם של רוצחים חרדים, אנסים דתיים-לאומיים, מעשי שוד, פדופיליה ואלימות המבוצעים על ידי חילונים ומעשים פליליים הרואים אור על ידי צעירים ערבים. אם המעשה בוצע על רקע לאומני – הפרשיה תקבל סיקור מקיף ונרחב. על רקע פלילי? היא תיעלם בטרם תעלה על מכבש הדפוס.
הסטנדרטים הנוקשים הללו גובשו ועוצבו לא ידי עורכי העיתונים או אדמו"רים מטעם אלא על ידי הציבור החרדי שפשוט מצביע ברגליים ובכספו. הקורא החרדי הקלאסי מעוניין שהעיתון עליו הוא משלם וילדיו מציצים בו מידי בוקר יהיה נטול החומרים הללו.
זכות הציבור לדעת? זכות ילדיו של הקורא החרדי שלא לדעת. זו הסיבה המרכזית שלמרות שהחרדי הממוצע מתדלק טנק שלם בתחנת הדלק השכונתית, הוא יזרוק את העיתון שנדחף לו חינם בחלון הרכב וישלם טבין ותקילין ליומון חרדי המכיל חדשות בגוון שונה.
חבל שגולן לא מבין את זה.