שופט בית משפט השלום בתל אביב, שי משה מזרחי, פסק באחרונה כי על המשטרה לפצות צעירה שהוכתה בידי שוטר באלימות קשה כחצי מיליון שקלים.
הסיפור כולו החל כאשר צעירה, שהייתה בעת האירוע בת 18, נעצרה על לא עוול בכפה, בחשד שהייתה מעורבת בניסיון גניבה. היא הועברה לחקירה לתחנת המשטרה, שם כפרה במיוחס לה בטענה, שלא הייתה שותפה למעשה הגניבה.
למרות זאת ומשום שלא הייתה ברשותה תעודה מזהה, הוחלט על מעצרה וכליאתה בתא הקטינים שבתחנה. מאוחר יותר נסגר התיק נגד הצעירה מחוסר אשמה.
לאחר שהצעירה נוכחה כי שחרורה מתעכב, דרשה שיאפשרו לה לדבר עם אימה, תוך שהתלוננה כי היא קלסטרופובית. משנדחתה בקשה עוררה סערה בתחנת המשטרה. עקב הפרת הסדר בתחנה, החליט היומנאי להזעיק למקום שוטר ששימש באותה התקופה כקצין בדרגת פקד ביחידת הסיור בתחנה. האחרון נכנס בגפו לתא המעצר בו שהתה הצעירה, הכה אותה נמרצות, עד כדי כך שהיא נזקקה לטיפול רפואי בבית החולים.
הצעירה אובחנה כסובלת משבר באפה ומחבלות מרובות. בנוסף לחבלות הפיסיות שנגרמו לה, החלה הצעירה לסבול מנדודי שינה, התקפי בכי, הסתגרות וכדומה, אשר בעקבותיהם הופנתה על ידי אימה לגורמי רפואת הנפש ואובחנה כסובלת מתסמונת דחק פוסט טראומטי. בעקבות זאת נזקקה אף לטיפול תרופות אנטי-פסיכוטיות.
בכתב אישום שהוגש ע"י מח"ש הורשע הקצין, והצעירה הגישה תביעת נזיקין כנגדו וכנגד המשטרה בטענה ש"הכתובת הייתה על הקיר", שכן מדובר במה שהוגדר כ"שור מועד", זאת מאחר והסתבר כי לא היה מדובר במקרה האלימות הראשון בו היה מעורב, וכי הדבר היה ידוע למשטרה ואף על פי כן היא בחרה להמשיך ולהעסיקו.
במהלך המשפט בו יוצגה הצעירה בידי עורכי הדין עמיקם חרל"פ ואלי לוי ניסתה המשטרה להתנער מאחריותה בטענה שמאחר והקצין פעל בניגוד להנחיותיה אין לראות בה אחראית בנזיקין, אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה ופסק שאכן המשטרה "עצמה עיניה מלראות" ועל כן חבה ביחד ולחוד בפיצוי נזקי הגוף שנגרמו לצעירה, בסכום של חצי מיליון.
עו"ד עמיקם חרל"פ