מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם אחר הצהריים (רביעי) דוח ביקורת מיוחד: "סוגיות בנוגע לתקציב מערכת הביטחון ומשרתי הקבע בצה"ל".
לתקציב הביטחון בהיותו חלק מרכזי מהתקציב הכולל של המדינה, יש השפעה ניכרת על יכולת המדינה לתת מענה לשאר צרכיה ובהם צרכים חיוניים ביותר.
דוח זה מתפרסם כאשר תקציב הביטחון נמצא שוב במוקד השיח הציבורי ולקראת החלטות של הממשלה והכנסת על תקציב המדינה. הדיון בסוגיות תקציב הביטחון, הוא אכן חשוב ביותר אך יש להיזהר שלא "לשפוך את התינוק עם המים".
כדי להתמודד עם נושא תקציב הביטחון והשלכותיו, הוקמו במהלך השנים ועדות שונות שנועדו לבחון ולהמליץ על היקפו והרכבו הרצויים של תקציב הביטחון ועל אופן ניהולו. די להזכיר את שתי האחרונות- ועדת ברודט שהוקמה בשנת 2006 וועדת לוקר שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש מאי 2014 ושהגישה את מסקנותיה ואת המלצותיה בימים אלה.
בתקופה שבין ספטמבר 2013 עד יולי 2014 ועם השלמות עד חודש מאי 2015, בדקה החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה את תהליכי ההתייעלות וההתכנסות למסגרת תקציב הביטחון.
המבקר קובע כי החלטות הממשלה בנוגע למסגרת תקציב הביטחון אופיינו בחוסר עקביות ויצירת אי-ודאות למערכת הביטחון בנוגע לגודל תקציבה. בכך נפגעה יכולת התכנון שלה.
המבקר מלין על העדר התייעלות מספקת במערכת הביטחון בעיקר בתחומי כוח-אדם; התרופפות השליטה והבקרה של הדרג הבכיר במערכת הביטחון על תהליך ההתייעלות; היעדר מדידה ובקרה שוטפים במערכת הביטחון אחר החסכונות וההתייעלות, והיעדר פיקוח ובקרה של הדרג המדיני ושל משרד האוצר על התייעלות מערכת הביטחון.
כמו כן, צה"ל לא בחן את האפשרות לבצע שינויים ארגוניים מהותיים נוכח מציאות ביטחונית גיאופוליטית משתנה ולצמצם פעילויות שאינן בליבת עיסוקו.
מערך הנגדים
לדברי המבקר, מערך הנגדים בצבא שמהווה נדבך חשוב מאד במערך כוח האדם של צה"ל מאופיין בשכר נמוך יחסית. עפ"י נתוני משרד האוצר 25% ממשרתי הקבע, מתוכם בעיקר נגדים, קיבלו השלמות לשכר המינימום.
מבקר המדינה טוען כי אי מימוש הסכם השכר לנגדים והשלכותיו הינו עיכוב שעלול לפגוע ישירות ביכולת צה''ל לשמר נגדים נחוצים. כמו כן נמצאו ליקויים בהליכי המיון של הנגדים.
מעבר בסיסי צה"ל לנגב
המבקר מצא עיכובים בהכרעה לגבי מקורות מימון למעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב - זאת בהמשך לביקורת שפרסם משרד מבקר המדינה בדוח 61א' משנת 2010, העדר סיכום בנוגע לתמיכה באנשי קבע שעתידים לשרת בנגב ואי מתן פתרונות תחבורתיים למעבר צה"ל לנגב.
לדעת מבקר המדינה, על ממשלת ישראל לדון בהקדם ולקבל החלטות בנוגע להמלצות ועדת לוקר שלהן השלכות כבדות על צה"ל ולקיים בקרה ופיקוח על ההחלטות שיתקבלו. זאת כדי שלא תחזור על עצמה ההתנהלות הנחשפת בדוח ביקורת זה, אשר המצביעה על ליקויים ביישום המלצות ועדת ברודט.
תגובת צה"ל ומשרד הביטחון בנוגע לקריית ההדרכה בנגב:
המעבר דרומה הינו מהלך לאומי רחב אשר צה"ל לוקח בו חלק. משרד הביטחון מאיץ בכל משרדי הממשלה לקדם את הנושא. אכלוס קריית ההדרכה שהוקמה בצומת הנגב, התחיל השנה ועתיד להסתיים בתחילת 2016.
הקמתה של קריית ההדרכה חוללה צמיחה כלכלית לעסקים קטנים, גדולים ובינוניים בנגנב. במקביל מתקיים גם פינוי של חלקים נרחבים ממחנות צה"ל במרכז הארץ ובעיקר בבסיס צריפין. במקום הבסיסים שיפונו יקודמו תכניות בינוי להקמת עשרות אלפי יחידות דיור שיתנו מענה למצוקת הדיור במרכז הארץ.
הקמת קריית ההדרכה בהובלת משרד הביטחון, שקיבל את המשימה לתכנון וביצוע לצד תקציב שהועמד מראש, מוכיחה שוב את יכולתה של מערכת הביטחון לבצע משימות לאומיות מורכבות, כולל העברת אלפי משרתים ממרכז הארץ ולקדם שינוי חברתי וכלכלי בנגב.
בהינתן שמשרדי הממשלה ובראשם האוצר יקיימו את החלטות הממשלה המכילות את מעבר צה"ל דרומה, תוכנית שוהם ובעיקר את העמדת התקציב ליציאה לדרך, משרד הביטחון ערוך ומוכן לקדם ולפרסם את המכרזים ולהתחיל בבניית שני הבסיסים.
קידום התשתיות הלאומיות בנגב לקליטת הבסיסים והמשרתים בנגב בדגש על תחבורה, מגורים, בריאות ועוד הוא הכרחי לצד תמיכה וליווי אנשי הקבע העוברים לשרת ולגור בנגב.
תגובת צה"ל ומשרד הביטחון בנוגע להתייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון:
דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 2008-2012, ואינו משקף את הנעשה בצה"ל. בימים אלו, כפי שאף ציין מבקר המדינה בדברי הסיכום בדו"ח. נציין כי צה"ל פועל ללא תר"ש החל משנת 2012 בניגוד למקובל בארגונים בסדר גדול של צה"ל
ושל מערכת הביטחון על אף ניסיונותיו להביא ליישום תר"ש 'עוז' ו'תעוזה' וזאת מסיבות שאינן תלויות בו.
העלייה המדוברת בכוח האדם בשנים הנידונות בדו"ח התבצעה בהתאם לצרכים מבצעיים שנבעו מהמציאות המשתנה ובעקבות פיתוח יכולות חדשות וחשובות כגון העצמת מערך הסייבר, מתן מענה לחיזוק ההגנה על הגבולות והקמת מסגרות הגנה אווירית (כדוגמת מערך כיפת ברזל).
לפני כשבועיים, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב שנתית "גדעון" שנבנתה למול המציאות הביטחונית, אתגרי השעה והאיומים השונים מחד, ומאידך, מתייחסת לאתגרי התקציב והשתנות הצרכים של החברה הישראלית.
התוכנית מציגה לראשונה תפיסת התייעלות כוללת בשורה ארוכה של תחומים ובניהם תפיסת ההפעלה של הצבא, מבנה צה"ל, מודל קבע חדשני ועוד. התוכנית מביאה עמה פתרונות ומענות לחלק גדול מהסוגיות אותן מציג המבקר בדו"ח. יישום תר"ש גדעון למרות הצעדים הקשים המגולמים בה יביא להתייעלות בצה"ל שאין לה אח ורע בשירות הציבורי ובאף ארגון אחר במשק הישראלי.
לצערנו, דו"ח מבקר המדינה אינו מתייחס להישגי תוכנית ההתייעלות מאז 2013. בתקופה שנידונה בדו"ח המבקר, פעלה מערכת הביטחון לאורו של דו"ח ועדת ברודט (2007) והפעילה את חברת מקינזי (2009) לטובת גיבוש תוכנית התייעלות
וחסכון בתקציב הביטחון. התוכנית כללה וועדות היגוי להתייעלות, בקרה עליונה של הנהלת מערכת הביטחון ואף קיום ועדות היגוי באגפים ובזרועות בפעילויות משותפות בצוותי הרכשה אינטגרטיביים (ipt). כך לדוגמא הושרשה תרבות זו גם במנת"ק שעברה בשנים האחרונות תהליכי התייעלות משמעותיים.
יודגש כי תהליכי ההתייעלות ובקרת החסכונות מוצגים בשקיפות, בכל רגע נתון, למקבלי ההחלטות בדרג הבכיר, ואף הוצגו מס' פעמים למשרד האוצר ולמל"ל. מתווה ברודט אשר גובש ב-2007 היה הבסיס ליעד של 30 מיליארד ₪ לפינוי
מקורות עד 2017. המתווה בוטל ב2013 ואף על פי כן, ובמקביל לקיצוץ שספג תקציב הביטחון, מערכת הביטחון ממשיכה במאמצי ההתייעלות שלה וצפויה להשיג כ-90% מהיעד (כ-27 מתוך 30 מיליארד ₪) במצטבר עד 2017.
כמו כן, צה"ל המשיך במאמצי ההתייעלות ביוזמתו בתהליך קשה במסגרתו פוטרו אלפי אנשי קבע. מאז תחילת 2013, פוטרו 2,300 משרתי קבע זאת על אף הנדבך המשמעותי המהווים משרתים אלו בפעילות צה"ל בשמירה על ביטחון ישראל.