פסטיבל מחוללות בכרמים
ט"ו באב התשע"ה
שילה הקדומה
מנהלת אמנותית: אביטל חורש
הפקה: עמית הפקות
אם אתן חובבות תנועה, מחול, או סתם פסטיבלים עם אנרגיות נשיות טובות, ועוד לא הייתן בפסטיבל 'מחוללות בכרמים', קחו עכשיו יומן של שנת תשע"ו וסמנו עיגול גדול בתאריך ט"ו באב.
שילה של עת ערב נעימה ומזמינה. הרוח מלטפת ומשכיחה את חומו הכבד של היום. השטח הרחב של שילה הקדומה מחולק למתחמי סדנאות, וכל אחת מוזמנת לבחור את מה שמתאים לה. יש כאן נשים בטווח גילים רחב, מאזרחיות ותיקות ועד בנות שעדיין לא סיימו את בית הספר היסודי. שפת המחול והגוף מדברת אל כולן. יש שבחרו בסדנאות הרגועות יותר של טאי צ'י והירגעות. אנחנו דווקא באנו כדי להוציא אנרגיות. התחלנו במסיבת אוזניות כמו שצריך והשתוללנו עם מוזיקה טובה, אחר כך חווינו קצת ניה וריקוד חופשי עם מוזיקת עולם שחיברה במעגל הולך וגדל נשים מכל הגוונים, טעמנו מעט מחול אתני והספקנו לקפץ בקצב ההיפ הופ.
מעבירות הסדנאות היו מקצועיות מאוד, הביאו טעימה טובה מהתחום שהן מתמחות בו ובהחלט הותירו טעם של עוד. התסכול, שלפעמים הוא מנת חלקן של אלה שמנסות לרקוד ומסתבכות עם הרגליים, לא נכנס לכאן בכלל. הכול בכיף ובפרגון גדול.
אחרי אתנחתא קלה הגיע תורו של המופע המרכזי. לנשים המתינה במה רחבה ומושקעת עם תאורה מקצועית, אפקטים בימתיים, מסכי ענק ואפילו זיקוקים. להקות המחול שהחלו את החלק הזה היו טובות מאוד. חימם את הלב לראות שהנה, גם הציבור הדתי מצמיח לאט לאט מחול מקצועי. קטעי המשחק - אחד רציני מאוד והאחר מחויך - היו מוצלחים. רק חבל שלא הייתה הנחייה מסודרת או לפחות קרדיטים על המסכים, כדי שנדע למי מגיעות מחיאות הכפיים, מי הכותבת או הכוריאוגרפית של הקטע שבו צפינו ומי המבצעות.
בחלק השני עלו על הבמה שי לי עטרי ונעמה כהן. הזמרות נתנו הופעה טובה, אבל בהתחשב באווירה המחשמלת שהלכה ונבנתה עד לאותו רגע, הערב יכול היה להמריא הרבה יותר גבוה. אם הזמרות היו מוכרות יותר לציבור הנשים ושרות שירים ידועים יותר, גם הריקודים שהיו לפני הבמה בסוף הערב, והיו קינוח כיפי ומרשים לערב של חוויה, היו יכולים להיות טובים יותר. אולי זו גם הסיבה למיעוט המשתתפות השנה, מי יודע.
כדאי גם לחשוב איך להביא טווח רחב יותר של ציבור נשי – כלומר, גם נשים חילוניות. הערב כל כך מושקע והחוויה כל כך טובה, שחבל שהן לא חלק מהחגיגה הזאת.