
נמאס לכם לראות את הילדים מול המחשב? לא מתאים לכם מסלול רציני, ולא מתחשק לכם לפשוט את הרגל בשביל כמה שעות באטרקציה?
אז ממש למענכם גילינו את המרענן החדש של הקיץ: גאוקשינג. geocaching בלעז, מטמונאות בעברית תקנית. כך או כך, מדובר בבילוי עם ריח של הרפתקה.
למי שלא מכיר, זה מעין 'מחפשים את המטמון' בגרסה גלובלית. אנשים מחביאים מטמון – גאוקש, מעלים את הנ"צ של מקום המחבוא לאחד מאתרי הגאוקשינג, ובעזרת GPS כל מי שרוצה יכול למצוא. המשחק התחיל בקופסה שהוחבאה על ידי חובב GPS לפני חמש עשרה שנה, והתפתח לפעילות שסוחפת מיליונים ברחבי העולם.
ברחבי העולם יש כשני מיליון וחצי גאוקשים. ואולי תופתעו לשמוע, אבל גם בארצנו הקטנטונת יש כאלף מטמונים. בצפון ובדרום, בערים ובחיק הטבע - כמעט בכל מקום (ועל הכמעט הזה נרחיב בהמשך), תוכלו למצוא גאוקשים שמחכים לכם.
אז מה עושים? מורידים אפליקציית גאוקשניג לנייד. אפילו בגרסה החינמית תקבלו הוראות הגעה ללא מעט גאוקשים, ואפשר לשדרג ולקבל נ"צ לכולם. בהתחשב בשחיטה הכלכלית של החופש, עשרים ומשהו שקלים לחודש זה באמת לא נורא.
מיומנה של גאוקשרית מתחילה
גיליתי את הגאוקשינג בלוח פעילות החופש של החמ"ד, והצלחתי להלהיב את בני המשפחה.
נרשמנו, והווייז שלח אותנו אל תוך יישוב קטן שחלפנו לידו אינספור פעמים, ומשם לדרך עפר בתוך שדות. נסיעה של כמה דקות בחיק הטבע תוך התחככות מלחיצה עם קוצי ענק - ומצאנו את עצמנו בפינת חמד לא מוכרת על גדות הירקון. המים היו נקיים ורדודים, הצל שופע - יופי של מקום לבלות בו עם הילדים. מי היה מאמין שיש מקום חביב כזה כל כך קרוב לבית? אלף פעמים עברנו כאן עם האוטו, ולא היה לנו מושג.
חנינו והתחלנו לנווט רגלית. הולכים קצת לכיוון אחד, הולכים קצת לכיוון שני, ורואים אם המרחק קטן או גדל. טיפ חשוב: שימו את ה‑GPS על הרזולוציה הגבוהה ביותר. אחרת תמצאו את עצמכם מסתובבים סביב הזנב כמו שאנחנו עשינו, כשלא משנה לאן הולכים המרחק נשאר קבוע.
האפליקציה מספקת רמז, ובתור מתחילים לא התביישנו להיעזר בו. לך תמצא מטמון בלתי מזוהה בין כל קני הסוף והסלעים... הבנו איפה זה צריך להיות, הילדים הזיזו, הפכו, הרימו – והידד: האוצר נמצא. כאן אולי המקום לתאר באיזה מין אוצר מדובר, כי אם אתם בונים על תיבת פיראטים עם מטבעות זהב, כדאי שתנמיכו ציפיות. גאוקש מצוי הוא פשוט כלי אטום בגודל לא קבוע (בדרך כלל בין קופסת פילם לקופסה קצת יותר מכובדת) שמכיל יומן חתימות של המוצאים, וכמה פרסים קטנים. במקרה שלנו, מצאנו קלמר ובו גולה, סרט מוזהב, קוביית משחק וגוגוס. את הגאוקש הזה מצאו שבועיים לפנינו, וכל החתימות היו באנגלית. החלפנו פרס באחר שווה ערך על פי חוקי המשחק, חתמנו בגאון את שמנו, והלכנו הביתה נרגשים אך מרוצים.
צידה לדרך
בתור בעלי ניסיון עשיר (ארבע מתוך ארבע, כבוד), הנה רשימת ציוד הכרחית: גם אם זה נשמע קפיצה קטנה, אל תשכחו כובע, מים ונעליים סגורות. חלק מהכיף הוא שאתם לא יודעים לאן אתם הולכים, אבל לא כיף להידקר מהקוצים שבדרך. כדאי לקחת גם מקל ארוך להפיכת סלעים וניקוי קורי עכביש, לך תדע מה עוד יש שם חוץ מגאוקש. ואל תשכחו פרסים קטנים לצורכי החלפה.
בכל אופן, אנחנו התמכרנו. ההתרגשות של ההרפתקה נהדרת לכל הגילים, וגם הגמישות. אפשר לקפוץ לסיור קצר במקום קרוב, או לצאת ליום שלם בקצה השני של הארץ. אפשר לבחור מקום אתגרי בטבע או להישאר בעיר. חברה סיפרה לי על מסלול מקסים ברמת גן שמוביל בין אתרים עלומים שקשורים למלחמת העצמאות. אפשר אפילו לאמץ את זה כפעילות מקורית לדייט. האוצר האמיתי בגאוקשינג הוא לא בקבוק היוגורט עם הקשקושים מחנות הכול בשקל, אלא גן הפסלים ומערת הנזירים שגילינו ביער בן שמן. הוא כל פינות החמד שמסתתרות בצדי הדרכים, ושאנחנו חולפים על פניהן בקפסולות המתכת שלנו בלי לדעת כלל על קיומם.
אנחנו (לא) על המפה
מתוך סקרנות, הצצתי במפת הגאוקשינג העולמית וגיליתי שמדובר בסימון די מדויק של העולם המערבי המתורבת (או המשועמם, אם תרצו), לעומת העולם הפחות מתורבת (או עם דברים חשובים יותר לעשות). ארצות הברית, למשל, היא גאוקש אחד גדול. אי אפשר לראות מילימטר פנוי. אפריקה כמעט ריקה, עד שאתה מגיע לדרום אפריקה. קו חד מפריד בין מערב אירופה למזרחה, ואתם מוזמנים לנחש איפה הגאוקשים מכסים כל חלקה טובה.
גם בתוך הארץ אפשר לראות את ההבדלים. תל אביב מפוצצת, וגם ירושלים. בפריפריה יש פחות (למעט עפולה, שגאוקשר נלהב טמן בה עשרים וחמישה גאוקשים). יש אפילו אחד בתוככי רצועת עזה, אבל בינינו, לא הייתי ממהרת לפתוח אותו.
וביו"ש? גורנישט. שלושה ליד דולב, אחד בגבעות עולם ואחד באלון שבות. לא חבל? את הגאוקשים מחביאים אנשים כמוני וכמוכם, עם טיפה ניסיון במשחק. גאוקשרים מגיעים מחו"ל, ולמרות שהם בינתיים לא רבים, הם יכולים להיות שגרירים טובים. גם ישראלים לא מעטים חושבים שהשומרון הוא אי שם על הירח. אז קדימה אחיי המתנחלים, צאו להרפתקאות, תלמדו איך עושים את זה, ותראו לכולם באיזה מקום מדהים אנחנו חיים.