התאחדות חקלאי ישראל יוצאת בימים אלה למאבק נגד חוק ההסדרים.
החקלאים מודאגים מאוד מכוונתו של משרד האוצר לעשות שינויים מרחיקי לכת, לטענתם באופן חד-צדדי, בנושא הסדרת היבוא של מוצרים חקלאיים.
בין היתר מתכנן האוצר להגמיש את המגבלות הקיימות כיום על יבוא בענפים שונים. בהתאחדות טוענים כי המשמעות של השינויים הללו היא שמאות משפחות ואלפי חקלאים, בעיקר מהפריפריה ומגבול הצפון, יסגרו את משקיהם החקלאיים ואת מפעל חייהם וימצאו עצמם מובטלים ובלי כל פרנסה. לטענת החקלאים, הפגיעה בחקלאי הפשוט תהיה גדולה מאוד והוא ימצא את עצמו בלי פרנסה, ואילו הצרכן הישראלי ירוויח מעט מאוד. יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, טען השבוע כי הצרכנים כמעט לא ייהנו מהרפורמות שמתכנן האוצר: "הורדת המחיר לצרכן תתבטא במספר אגורות בלבד, אל מול ההשלכה לחקלאי שהוא וכל בני משפחתו יאבדו את פרנסתם. והכול בשביל יבוא פרוע".
החקלאים סבורים כי ייתכן שפתיחת השוק ליבוא אפילו תביא לעליית מחירים. לטענתם, עלול להיווצר "שוק פרוע בענף", שכן כיום המחיר מפוקח, ופתיחת היבוא תביא לכך שלא יהיה ניתן לשלוט על המחירים.
למעשה, לא מדובר בטענות חדשות. בכל פעם שנעשה בישראל ניסיון לפתוח ענף שהיה קודם לכן ענף ייצור מקומי בלעדי, נשמעות טענות מאותו סוג. הטענה הראשונה שנשמעת תמיד, וצריך לומר ביושר שהיא גם מדויקת בחלק ניכר מהמקרים, היא שהמהלך יביא לשבירת מטה לחמם של העוסקים בענף. אין דרך יפה לתאר את הקשיים שחווים בזמן אמת העובדים ובעלי העסקים שנאלצים להתמודד עם יבוא מתחרה. הבעיה היא שגם אותם בעלי עסקים ועובדים יודעים שהציבור הרחב אמנם רוצה להיות קשוב למצוקתם, אך הוא דואג לא פחות לכיסו. לכן נשלפים במקרים כאלה גם טיעונים נוספים. כך למשל טוענים כעת החקלאים כי שמירת יכולת הייצור המקומית היא עניין של ביטחון תזונתי. לטענתם, ברגע שיהיה חרם על מדינת ישראל, סנקציות בינלאומיות או לחילופין מחלה כמו שפעת העופות, תיווצר בעיית יבוא במדינה. "במקרה כזה יהיה מחסור חמור, ולא יהיה שוק מקומי להסתמך עליו", טוענים בהתאחדות החקלאים.
טענות נוספות שמגויסות במקרה הישראלי הן במישור ההתיישבותי. המשקים היחידים שמסוגלים להתמודד ולשרוד מול יבוא מתחרה הם משקים גדולים. המשקים המשפחתיים, שעליהם הייתה בנויה כלכלת אזורי הספר, לא מסוגלים לעמוד בתחרות כזאת. התוצאה עלולה להיות התפרקות המשקים הקטנים ומחסור חמור במקורות פרנסה בפריפריה הצפונית והדרומית.
מעניין גם לגלות כי המגזר החקלאי נהנה בחלקים גדולים מאוד של העולם המערבי, וגם במדינות שנחשבות קפיטליסטיות לחלוטין, מסוגים שונים של העדפות שנועדו להגן עליו. מכסות מים מוגדלות, מכסי מגן ושאר אמצעי תמיכה קיימים במדינות האיחוד האירופי ובאופן חלקי אפילו בארצות הברית, לא פחות ואולי אף יותר מאשר בישראל.
מהפכה בהליכי פשיטת הרגל
משרד המשפטים יוצא בימים אלה במהפכה, לא פחות מזה, בכל הנוגע להליכי חדלות הפירעון במדינת ישראל.
חדלות פירעון היא השם הכולל של כל המצבים שבהם לאדם או לתאגיד אין כסף לשלם את חובותיו.
החוק החדש, שהוצג השבוע במסיבת עיתונאים חגיגית, נועד להחליף את הליכי חדלות הפירעון הקיימים כיום ואשר נוצרו לאורך השנים, טלאי על טלאי. החוק יוצר מסלולים ברורים ומובנים, וככל האפשר אחידים, לניהול ההליכים השונים. שרת המשפטים איילת שקד, שזו הרפורמה המשפטית הראשונה שהיא מקדמת במסגרת תפקידה, הסבירה במסיבת העיתונאים את המחשבה שעמדה מאחורי גיבוש ההצעה. "יש פה תהליך של פינוי-בינוי להליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל", אמרה שקד. "הרפורמה החדשה חדשנית ומותאמת מציאות, שמה דגש על שיקום החייב, מצמצמת את הביורוקרטיה ומייעלת את המערכות. הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט רגל אינו עבריין, אלא לעתים הוא נקלע למצב-ביש - ויש לסייע בידו לחזור למוטב".
כפי שציינה שקד, הרפורמה החדשה מיטיבה בראש ובראשונה את מצבם של חדלי הפירעון האזרחים. החוק החדש מאפשר לכל אדם שנקלע למצב של חדלות פירעון להגיע אחרי השלבים המתבקשים למצב של "הפטר", כלומר מחיקת חובות ופתיחת דף חדש. ההיגיון העומד מאחוריה הוא בראש ובראשונה טובתו של החייב, אדם שלא פעם הסתבך כלכלית לא מתוך רשלנות או רוע לב, וכעת יקבל הזדמנות שנייה. מנגד, הוא מונע מצב שבו חובות ממשיכים להיות קיימים "על הנייר" ובפועל אי אפשר לגבות אותם, מצב שפוגע בפעילות הכלכלית של המשק.
בנוסף לכך, מעביר החוק החדש את הליכי חדלות הפירעון של בני אדם, להבדיל מההליכים הנוגעים לחברות, לבתי משפט השלום, דבר שייעל את הטיפול בתיקים הללו. כמו כן יוקם מסלול טיפול אלטרנטיבי בחייבים פשוטים שיופעל על ידי כונס הנכסים הרשמי, שאף יהיה מוסמך לתת הפטר במידת הצורך ובתנאים מסוימים.
המטרה העיקרית של פישוט הליכי חדלות הפירעון היא סיומם בטווח זמן סביר. כיום חייבים רבים נגררים בהליכים הללו שנים ארוכות ולא יכולים לצאת מהסבך שאליו נקלעו. החוק החדש אמור לקצר את משך הזמן ולזרז את צאתם של פושטי הרגל לדרכם החדשה.
חלק אחר של ההצעה נועד לשפר את מצבם של הנושים הפשוטים, שהם במרבית המקרים הנושים הקטנים. כיום במרבית הליכי פשיטת הרגל היחידים שמקבלים חלק מחובותיהם מקופת פשיטת הרגל הם הנושים המובטחים. בדרך כלל נמצאים במעמד הזה הבנקים ורשות המיסים. המשמעות היא שברוב המקרים נושים פשוטים, כמו ספקים ולקוחות, לא זוכים לראות דבר מהליך פשיטת הרגל. ההצעה החדשה מבקשת לקבוע כי חלקם של הנושים המובטחים בקופת פשיטת הרגל לא יעלה על 75 אחוזים, ואילו רבע מן הקופה יוקדש להחזר החובות לנושים הפשוטים. סעיף זה צפוי להיתקל בהתנגדות עזה מטעם הבנקים, ולכן מרחף מעליו בשלב זה סימן שאלה לא קטן.