
"הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את" (פרשת לך לך). רש"י במקום: "מנהג העולם שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזאת עמדה ביופיה".
לעניות דעתי, המדרש רומז גם על עם ישראל שקרואים אדם, שאחרי כל שנות הגלות, הביזוי, השיסוי, ההרס וההשפלה, עדיין עומד ביופיו, "כולך יפה רעייתי ומום אין בך" (שיר השירים).
בתוך עם ישראל, גם הציבור שלנו, שבעשרות השנים האחרונות עומד חשוף במרכז המאבק על דמות תבניתה ומהותה של מדינתנו בחינוך, בבנייה ובצבא, מוצא עצמו מותקף ללא הרף בבליסטראות של שנאה, עלילה ולשון הרע. אבל אנו, החשופים בצריח, לא נישבר וראשנו לא יישח, ונזכור את מאמרו של רבי שמעון בר יוחאי שיחיד היה בדורו ואמר "ראיתי בני עלייה והמה מועטין" (סנהדרין ד).
כשהבית גדול - הצל גדול. כאשר הכביש רחב - שוליו גדולים. יש התופסים והאוחזים בשוליים ובצל, אבל אנחנו יודעים ש"הגזירה אמת והחריצות שקר" (רמב"ן לפרשת וישב). ואם זכינו ונגזר עלינו להיות עמוד התווך ואבן הראשה בזמן שיבת עם ישראל לארצו וגאולתו, ננצח גם את אנשי החושך המבקשים רעתנו בצלנו ובשולינו. מול רצונו של הבורא העומד לימין ישראל בזמן קיבוץ גלויותינו, לא תועיל לאנשי ארבע הכיתות שאינן זוכות לקבל פני שכינה: הלצים, השקרנים, החנפנים ומספרי לשון-הרע, לעכב את שפע הבריאות הלאומי המתגלה בארץ ישראל היום, בחזרתם של רבים לכור מחצבתם הרוחני, בעלייתם של רבבות אחינו בני ישראל לארץ ישראל ובבניין ארץ ישראל כולה בכל מרחביה.
איזו זכות. זכינו להיוולד לדור ולציבור שיש בו כל כך הרבה תורה, חסד, צדקה ומסירות נפש.
היה זה אוקטביאנוס קיסר שאמר "סוף הממהר לאחר", ו"עדיף מפקד מיושב בדעתו מאמיץ לב". איננו ממהרים. אנו מאמינים ובטוחים. אבל אנו גם מיושבים בדעתנו וגם אבירי לב. לכן אין בלבנו ספק שאנו נמצאים ברגעים מכוננים שבהם תוטל מלאכת ההנהגה המעשית על מי מציבורנו. אנו צריכים וחייבים להיות ערוכים לרגע מכונן זה לכשניתבע לכך, להעמיד מתוכנו אנשי חיל, שונאי בצע, נשואי פנים, חכמים ונבונים, שיישאו גם באחריות השלטונית לכל המתרחש בארצנו.
לקראת חודש אלול, באהבתנו את אחינו בני ישראל כולם ובדאגתנו לכל פרט ופרט מתוכנו, נתחזק בשירתו של הפייטן בתפילות חג הסוכות: "וכמו הם אגודים אלה באלה / כן תלויים אלה באלה / למשוך אלה את אלה / ולכפר אלה על אלה / לעשות אלה כאלה / להנעים זמירות אלה / למי ברא אלה".
בע"ה ננצח, נעשה ונצליח.
הכותב הוא לשעבר יו"ר האיחוד הלאומי