שבועיים, זהו פרק הזמן שקצב ממלא מקום המפכ"ל, ניצב בני סאו, לוועדה שהקים בראשות ניצב בדימוס ישראל יצחק לאתר את הליקויים שהובילו לרצח במצעד הגאווה בירושלים.
הוועדה תצטרך לחקור כיצד הצליח הדוקר, ישי שליסל, אסיר משוחרר שישב בכלא עשר שנים על מעשה כמעט זהה, לחדור בקלות רבה כל כך אל תוככי המצעד ביום חמישי בשבוע שעבר. שליסל, כזכור, שלף סכין ודקר שישה מהמשתתפים, בהם שירה בנקי ז"ל שנפצעה באורח אנוש ונפטרה לבסוף מפצעיה.
בפני חברי צוות החקירה ניצבות לא מעט שאלות בעיקר לנוכח זהותו של הדוקר, זהות שהייתה מוכרת למשטרה היטב ובדיוק על רקע עבירה דומה. שליסל, כאמור, שוחרר שלושה שבועות בלבד קודם למצעד, לאחר שריצה מאסר של עשר שנים בעקבות דקירה שביצע במצעד דומה שהתקיים לפני עשור בבירה, אז דקר שלושה משתתפים. החוקרים יתבקשו לתחקר היטב את התיאום בין שב"ס למשטרה, את המודיעין שאספה המשטרה לקראת המצעד, בעיקר לנוכח שחרורו של שליסל, את מעגלי האבטחה שהציבה סביב המצעד ועוד.
שורה של נתונים נוספים מעצימה את התחושה שמדובר במחדל. אם מישהו במשטרה לא זכר ששליסל השתחרר מכלאו, הרי שבאתר ynet הזכירו את הדבר בידיעה מיוחדת לפני המצעד. ואם לא די בכך, ימים אחדים לפני המצעד הפיץ שליסל עצמו מכתב מטעמו תחת הכותרת "לכבוד כל היהודים הנאמנים לאבינו מלכנו", ובו שזר יותר מרמז באשר לכוונותיו. "בעוונותינו הרבים", כתב בכתב ידו, "שוב רוצים הרשעים לעשות מצעד של תועבה דווקא בעיר של מלך מלכי המלכים. הם רוצים לטמא את מקדשו ולחלל את שם קודשו ביום חמישי י"ד בחודש אב אחר הצהריים". על דברים אלה הוסיף וכתב בהמשך מכתבו: "לכך נראה חובה לכל יהודי למסור נפשו למכות ולמאסר ולענ"ד אפילו לסכנה, ולהתחבר יחדיו לעצור ולבטל את החילול השם הגדול, למען קדושת שמו יתברך".
את עמדתו הנחרצת הבהיר שליסל גם בריאיון שהעניק לקו החדשות 'הנייעס החרדי'. שליסל אמר למראיין, משה פלדמן, כי אינו מתחרט על מעשה הדקירה שביצע לפני כעשר שנם וכי "דרוש מעשה קיצוני", כהגדרתו.
"שוב אותם ליקויי אבטחה קיצוניים"
אך האם כל אלה יובילו את החוקרים מטעם המשטרה להגיע למסקנות באשר לתפקוד הארגון עצמו? יש מי שמטילים בכך ספק גדול. אחד מהם הוא עורך הדין אורי גלבוע, בא כוחו של אדם רוסו, אחד הצעירים שנדקרו על ידי שליסל לפני עשור, בתביעת הפיצויים שהגיש נגד המשטרה בשל רשלנות היערכותה למצעד ההוא. בריאיון לאתר 'וואלה' הוא אומר כי "גם היום, כעבור עשר שנים, כאילו לא אירע דבר. אותו שליסל מגיע בחופשיות לאותו מצעד עצמו מבלי שאיש מפקח על תנועותיו, וזאת לאחר שהתבטא בגלוי על כך שיש לפעול בכוח לעצירת המצעד. משטרת ישראל, ברשלנות קיצונית מצדה, לא נקטה את הצעדים המתבקשים למניעת הטבח בצועדים. שוב אותם ליקויי אבטחה קיצוניים, שוב הכתובת התנוססה על הקיר, והתוצאה, לצערנו, אף חמורה עוד יותר". לטעמו משטרת ישראל עסוקה בכיסוי מחדליה ובהעברת האשמה מאחד לשני ופחות בהפקת לקחים ובשמירה על שלום הציבור.
מיד לאחר אירוע הדקירה החלה המשטרה בחקירת המקרה. בלילה שלאחר המצעד נלקחה לחקירה הרבנית יוכבד גרוסמן מירושלים, במה שתואר בפיה כאירוע אלים, משפיל ובוטה, רק על מנת לוודא שלבעלה לא היה קשר קודם עם שליסל. שישה שוטרים בלבוש אזרחי התפרצו לביתה דקות לאחר ששבה עם בנה מאירוע משפחתי. השוטרים, שהבינו שבעלה בתפילת ערבית, תבעו ממנה להצטרף אליהם. "הם אמרו שיש לי שתי דקות להתלבש. אם לא תצאי איתנו את תצאי עם אלונקה או עם הליקופטר...", ציטטה את איומיו של אחד השוטרים.
לדבריה, "אמרתי להם שאני לא באה מרצוני ואני לא יודעת למה לוקחים אותי, לא יודעת שום דבר. הם גררו אותי על הרצפה, הרגשתי שהידיים נתלשות לי. אני לא יודעת כמה אנשים סחבו אותי. אלה היו גברים שמשכו אותי בביזיון נוראי בצורה ברוטאלית. בכיתי. אף פעם בחיים שלי לא הרגשתי ביזיון כזה. אנשים צעקו אליהם שיעזבו אותי. הם סחבו אותי כמו שק וזרקו אותי לתוך הרכב שלהם בביזיון נוראי, קיללו אותי וביזו אותי. שם ישבה שוטרת שהושיבו אותי לידה".
בשעה ארבע לפנות בוקר שוחררה הרבנית גרוסמן לביתה כשהיא כואבת וחבולה. בדיקה רפואית שערכה למחרת גילתה כי כשמשכו השוטרים את ידיה נשבר מרפקה וידה נסדקה. החבלות שנחבשו לא הועילו לה כששוב פרצו לביתה שוטרים במוצאי השבת. "שוב נכנסו אליי הביתה בלי צו ובלי שום דבר, 'את באה איתנו'. אמרתי שאני לא באה איתם. אני אמורה להגיע רק ביום ראשון בשעה עשר. הפעם הם הגיעו עם מג"בניקיות, אבל תוך כדי אחד מהם דחף אותי. אמרתי לו שלא ייגע בי, שאסור לו לגעת בי, אבל כשאף אחד לא ראה הוא המשיך. הם דחפו אותי במדרגות החוצה. אמרתי להם שהיד שלי עם גבס אבל הם גלגלו אותי במדרגות. היד נדפקה לי, כל הגב והראש נדפקו לי. אני לא יכולה לתאר. זה נשמע הזוי אבל זו אמת לאמיתה". את דבריה הקשים היא חותמת בהאשמה: "הם עשו פאשלה. נתנו לבן אדם לרצוח שם, למרות שידעו, ואני צריכה להיות קורבן?".
ומה באשר לקשר של בעלה, הרב גרוסמן, עם שליסל? מסתבר שבמהלך שנותיו בכלא יצר שליסל קשר עם הרב, וביקש ממנו לסייע לו להפיץ חוברת שהנפיק לזיכוי הרבים. האם זו סיבה ראויה למעצר ברוטלי שכזה? ספק אם גם לכך תיתן הוועדה שהקים ממלא מקום המפכ"ל תשובה.