פרופ' בנימין (בנו) גרוס ז"ל מחשובי חוקרי מחשבת ישראל הלך השבוע לעולמו והוא בן 90. כתב ערוץ 7 שמע ממשפחתו על מורשתו והשקפתו.
בנו אריאל סיפר, "אבא קודם כל אבא ואיש מדהים, וכמובן גם חוקר והרבה מכירים אותו כפילוסוף שתרם את תרומתו לחקר מחשבת ישראל בכלל ותורת המהר"ל בפרט, ואת הניסיון שלו לשלב את הפילוסופיה הכללית לתוך הפילוסופיה היהודית"
אריאל מזכיר לזכות אביו את פועלו בצרפת שאחרי מלחמת העולם השניה, "אני רוצה לספר על המהפכה שהוא עשה בצרפת מיד אחרי השואה כשהיהדות הייתה בכאוס כללי ושיברון גדול, והוא הוביל חזון גדול כשהוא היה רק בן 22, והוא החליט להקים בית ספר יהודי שהפך עם השנים לאימפריה, ואפשר לומר בוודאות שאבא תרם תרומה גדולה מאוד ליהדות צרפת והרבה יהודים חבים את יהדותם לאבא".
בנו מיכאל אמר, "אבא היה מחנך דגול הוא חינך דורות רבים של תלמידים גם בחו"ל וגם בארץ, והוא עלה לארץ כדי לתרום להתקדמות המדינה לא בצד הפוליטי אלא בצד החינוכי והמוסרי".
הוא סיפר על "המוטו" המרכזי שליווה את אביו, "הוא היה מדגיש את חשיבות של פיתוח החשיבה וההשכלה הכללית אבל היה מדגיש שאם זה נשאר ברובד של הידיעה זה לא מספיק, צריך לעבור לתחום המעשי, לתחום הביצוע, להשפיע על החברה ולתרום כל אחד במה שהוא עוסק".
פרופ' גרוס ז"ל נולד בעיר שטרסבורג שבצפון צרפת בראש השנה ה'תרפ"ו (1925), ובצעירותו היה פעיל בתנועת הנוער ישורון, וסבל קשות מהאנטישמיות באותה התקופה.
בהמשך למד פילוסופיה באוניברסיטת שטרסבורג אצל פרופ' אנדרה נהר, ואת עבודת הדוקטורט שלו על הספר "נצח ישראל" של המהר"ל מפראג. מאוחר יותר, השתלם באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד בישיבות.
ב-1948 ייסד את בית הספר היהודי "עקיבא" בשטרסבורג והיה מנהלו במשך 25 שנים. ב-1950 נישא למרים לבית מילר, ולזוג נולדו חמישה ילדים.
ב-1969 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. הוא השתלב במערכת החינוך בתחום של פילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל. כיהן כמרצה בכיר באוניברסיטת בר-אילן, ואף שימש כדיקן בפקולטה למדעי הרוח שם.