בזו אחר זו מפריכה סגנית שר החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, את טענותיו של יו"ר 'ישראל ביתנו', שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן נגד ראש הממשלה, נגדה ונגד התנהלות משרד החוץ בקדנציה הנוכחית.
בראשית הדברים נשאלת סגנית השר מה לטעמה פשר ההתפרצות הפתאומית של ליברמן נגדה ונגד נתניהו. כזכור ליברמן כינה אותה 'זב חוטם' ואת ראש הממשלה כמי שמבצע פוגרום במשרד החוץ. חוטובלי משיבה בצחוק "קשים החיים באופוזיציה...".
ובנימה רצינית יותר היא מוסיפה ואומרת: "יש עוינות בסיסית בין ליברמן לראש הממשלה והדברים הם גסות רוח שאין כדוגמתה שלא נשמעה כבר הרבה שנים במערכת הפוליטית בישראל.
''עומד אדם שבמשך שש שנות שבתו בתפקיד שר החוץ עשה הרבה כדי לרסק את דמותו של משרד החוץ, אדם שתקופות ארוכות היה מצוי בחדרי חקירות, אדם שעננה תמידית ריחפה מעל דמותו הפוליטית וזה לא פסח על משרד החוץ, כולנו זוכרים את היחסים הטעונים עם סגנו דני איילון ופרשת השגריר בבלרוס.
''יש שורה ארוכה של אירועים מביכים מאוד שנקשרו בשמו – והאדם הזה מרהיב עוז נגד ראש ממשלה שנמצא בקו קיומי על דמותה של ישראל ויש סוגיות כבדות משקל על הפרק, במקום לגלות ממלכתיות ולויאליות לאינטרס הישראלי הוא משתמש בכלי ההשמצה נגד מדינת ישראל. אלו דברים לא ראויים וחבל שהוא לא נזכר בשנות כהונתו הססגוניות".
אדם שבמשך שש שנות שבתו בתפקיד שר החוץ עשה הרבה כדי לרסק את דמותו של משרד החוץ, אדם שתקופות ארוכות היה מצוי בחדרי חקירות, אדם שעננה תמידית ריחפה מעל דמותו הפוליטית
חוטובלי נשאלה אם להערכתה במתקפה החזיתית הזו נגד נתניהו מאבד ליברמן כעת כל סיכוי לחבור לממשלתו של נתניהו. לדבריה מעשיו ואמירותיו הם למעשה כריתת הענף שעליו הוא יושב, כלשונה. "הרבה מאוד שנים אנשים האמינו בו שהוא איש ימין.
''אני מעולם לא חשדתי בו שהוא איש ימין, אבל בכל זאת הרבה שנים הוא לקח קולות מהימין ומהבחירה שלו להפנות עורף למחנה הלאומי במהלך המו"מ הקואליציוני וההעדפה שלו לשבת באופוזיציה עם איימן עודה וזהבה גלאון זו בחירה שיש לה תג מחיר. אף אחד בציבור כיום לא קונה את המוטיבציה הפוליטית של ליברמן כמוטיבציה ערכית או אידיאולוגית. הוא מונע רק משיקולים אישיים ויהיה לזה מחיר בבחירות הבאות".
על דבריה לפיהם ליברמן ריסק את דמותו של משרד החוץ היא מרחיבה ואומרת: "אי אפשר להגן על שר חוץ שנמצא בחדרי חקירות. זה לא ראוי מבחינת הדמות הציבורית של מספר שתיים במדינה. לא חשוב פחות, לאן כוונה האנרגיה של שר החוץ הקודם? עם כניסתו למשרד הוא הצהיר שיחסי ארה"ב ישראל משניים וחשובים פחות ופנה מזרחה. זה בסדר לייצר לישראל אפיקים חדשים, אבל זה לא בסדר לעשות את זה על חשבון שריפת הגשר החשוב של היחסים עם ארה"ב.
''גם היום, עם כל המתיחות והמחלוקת, ברור לראש הממשלה ולמשרד החוץ שהיחסים עם ארה"ב הם עוגן ומדובר בבעלת ברית חשובה. אנחנו עושים הכול לשמירת המציאות לקראת היום שאחרי. נושא המאבק בגרעין המזרח תיכוני על סדר היום ואנחנו עוסקים בו יום יום בפגישות מול הפקידים האמריקאים. שיתוף הפעולה עם ארה"ב הדוק ועמוק. זו לא מציאות שבה מחלוקת כזו או אחרת מסוגלת להרוס מערכת יחסים".
"ראש הממשלה טיפח יחסים עם הודו ויפן בשנתיים האחרונות והגיעו להישגים חסרי תקדים וראויים להערכה, אבל לא על חשבון היחסים עם ארה"ב. אנחנו צריכים לעשות גם וגם".
באשר לטענותיו הפרטניות של חבר הכנסת ליברמן – חוטובלי דוחה את דבריו לפיהם נתניהו ריסק את מעמדו של משרד החוץ כאשר פיזר את תחומי העיסוק שבו לשרים שונים בממשלה. "שלושה חודשים אני בתפקיד, ואני יכולה להגיד שראש הממשלה שמתפקד גם כשר חוץ רואה את המשרד ככזה שנמצא תחת סמכותו וזה דבר מבורך.
''בשנים האחרונות היה נתק בין משרד החוץ למשרד ראש הממשלה וגרם למסרים סותרים שיצאו מהמשרדים, ונכון שיהיה שיתוף פעולה בין מעצב המדיניות שזהו ראש הממשלה לפקידים האמורים לבצע את המדיניות הזו. במינוי שלי ובמינוי של דורי גולד ובצורת העבודה המשותפת, נוצרה צורת עבודה בריאה יותר ליחסי החוץ של מדינת ישראל".
באשר לטענותיו של ליברמן ולפיהן משרד החוץ סגר קונסוליות ברחבי העולם בעוד חשוב כיום כל קול בהצבעות השונות באו"ם, קובעת חוטובלי כי דבריו אינם מבוססים על מידע אמיתי ונכון אלא על כותרת שיצאה ממשרד האוצר ולא מעבר לכך. "אף קונסוליה לא נסגרה", היא קובעת ומספרת כי זה זמן רב משרד האוצר ממליץ לסגור קונסוליות, אך היא עצמה אמרה לאנשי האוצר כי ראוי שמשרד האוצר יעסוק בתחומו, דהיינו כספים, ואנשי משרד החוץ יעסקו בדיפלומטיה.
"לא מתפקידו לומר לי איך לנהל את תקציב משרד החוץ. תפקידי לומר שארבעים מיליון שקל לא מספיקים להסברה ואמרתי זאת לשר האוצר. זה תקציב מינימליסטי שכמעט שלא מאפשר לפעול. נכון לרגע זה לא רק שלא נסגרו קונסוליות אלא שגם אין דיבור על סגירת קונסוליות. ליברמן לא מכיר את הפרטים. הוא החליט לצטט כותרת שיצאה ממשרד האוצר ולקחת אותה ככותר שיצאה משרד החוץ. זה הבלבול".
טענה נוספת שהטיח ליברמן במשרד החוץ נוגעת להיערכות המשרד מול מאבקים בין-לאומיים המתקרבים והולכים. אחד מהם הוא הצבעה על הצורך בפיקוח על הגרעין הישראלי. ליברמן טען כי בתקופתו נמנעו הצבעות שכאלה וכעת לא נעשה דבר לקראת הצבעה מתקרבת. חוטובלי מצידה קובעת כי "ליברמן לא מכיר את הפרטים. הוא לא במשרד ולא רואה כמה אנשי המשרד שוקדים על הנושא החשוב הזה. רוב הדברים שלו לא מבוססים על הדברים במשרד החוץ. נראה שדברים מהאופוזיציה נראים אחרת".
עוד טען ליברמן כי משרד החוץ אינו נערך דיפלומטית למגננה מול היוזמה הצרפתית ויוזמות בין-לאומיות אחרות העשויות לכפות הסדרים מול הפלשתינים בניגוד לרצונה של ישראל.
חוטובלי משיבה לדברים וממליצה לבחון את המציאות הבין-לאומית החדשה בראייה מפוכחת. "אנחנו חיים בעולם שבו הסוגיה הפלשתינית מאבדת את הגובה הבין-לאומי. היא הייתה בראש סדר היום ונמצאת כיום במקום 4 או 5 מול דאעש, איסלאם רדיקאלי, איראן ועוד. יש הרבה מאוד אתגרים. הקהילייה הבין-לאומית רואה את סוגיית עזה כמרכזית הרבה יותר מיו"ש.
''לכן אנחנו מתכוננים ליוזמות הבין-לאומיות אבל אנחנו צריכים לראות אותן בקונטקסט הבין-לאומי. המעמד של הסוגיה הפלשתינית ירד. הדבר הזה מביא אותנו לעסוק במקביל גם בעניינים כבדי משקל אחרים כמו החרם, הגרעין האיראני, פיקוח הגרעין הישראלי ועוד".אנחנו צופים סוג של סחף במפלגה הדמוקרטית. אנשים שנאבקו לסנקציות נגד איראן רואים פתאום שגם אין סנקציות ויש כניעה מערבית מרהיבה בהסכם הזה. לא רק נתניהו מבקר. הביקורת נמצאת בשיח הפוליטי האמריקאי. יש כאן היתממות כשאומרים שרק ישראל מתנגדת.
אנחנו צופים סוג של סחף במפלגה הדמוקרטית. אנשים שנאבקו לסנקציות נגד איראן רואים פתאום כניעה מערבית מרהיבה בהסכם הזה. לא רק נתניהו מבקר. הביקורת נמצאת בשיח הפוליטי האמריקאי. יש כאן היתממות כשאומרים שרק ישראל מתנגדת.
ומה לגבי התבטאויותיו האחרונות של אובמה נגד נתניהו? האם הן אינן מעידות על משבר עמוק וכמעט בלתי ניתן לאיחוי בין שני הממשלים? "לא סוד שיש מחלוקת עמוקה בין ירושלים לוושינגטון בסוגיה האיראנית. כשבא סנאטור כמו ג'אק שומר, מהבית הפוליטי של אובמה, ואומר שיצביע נגד ההסכם כי הוא מסוכן זה אומר משהו על איזה הסכם מדובר.
'''גם בארה"ב יש התנגדות. הקהילייה הבין-לאומית העדיפה תשואות כלכליות בטווח הקצר על פני ביטחון בטווח הארוך וראש הממשלה מנהל מלחמה קשה וצריך לאחל לו הצלחה".
ומה יהיה אם נתניהו יצליח? האם האמריקאים לא יבקשו לנקום בו ובישראל כמי שאחראים לכישלון הזה, כפי שאפשר היה להבין מדבריו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי? "אנחנו מוכנים לכל האפשרויות. אף אחד לא מבטיח לנו שהמערכה האמריקאית תתנהל על פי התפיסה שלנו. תפקידנו עכשיו הוא להסביר לעולם. יש יותר ויתר מאמרים של בכירים ישראליים בעיתונות האמריקאית והבריטית. תפקידנו להתריע מפני הסכנות שיש בהסכם הזה, ואחר כך המערכה הפוליטית תעבוד ונראה מה תהיינה התוצאות.
''לא נכון לדבר עכשיו על הסכנות שבהצלחה. הסכנות שבהסכם גדולות יותר. ההסכם יזרים מיליונים של כסף אמריקאי ואשראי בנקאי למדינה שהייתה על סף קריסה כלכלית".