משפחות סנסנה בביהמ"ש העליון
משפחות סנסנה בביהמ"ש העליון צילום: ערוץ 7
שופטי בג"ץ דחו אמש (שני) את עתירת עמותת השמאל הקיצוני "במקום" נגד תכנית המתאר שאושרה לישוב סנסנה שבדרום הר חברון.

בעתירה נטען כי החלטה על הקמת ישוב במסגרת תכנית מתאר חדשה חייבת להיעשות רק במסגרת תכנית מתאר כוללת לכל האזור. משמעות הטענה היא כי תכנית המתאר שאושרה לסנסנה אינה חוקית ולכן יש להכריז על בטלותה.

המדינה טענה מנגד כי מדובר בפרשנות לא נכונה של חוק התכנון הירדני, וציינה כי תכנון אזורי כולל כלל איננו אפשרי במציאות הקיימת היום באזור הר חברון.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ציינה תחילה בפסק הדין כי מדובר בעתירה פוליטית, והבהירה כי אין בכוונתה להיגרר למחוזות הפוליטיים ולכן פסק הדין לא יעסוק כלל בנושא הפוליטי.

לגופו של עניין קבע בג"ץ כי הפרשנות שניסו לתת העותרים לחוק הירדני איננה נכונה, וכי לכל הפחות מדובר בפרשנות אפשרית אחת מתוך כמה פרשנויות אפשריות. לאור זאת קבעו השופטים כי יש לדחות את העתירה.

בנוסף ציינה השופטת נאור כי לקבלת העתירה עשויות להיות השלכות רוחב חמורות. לדבריה, קבלת העתירה תחייב ביטול של תכניות מתאר שהוכנו מכוח החוק הן לישובים ישראליים והן לישובים פלסטיניים, ולכן גם מטעם זה אין לקבל את העתירה.

מזכיר הישוב סנסנה, איציק צור, אמר בתגובה לפסק הדין כי החלטת בג"ץ היא צעד חשוב בכיוון הנכון.

"מהיום הראשון היה ברור שמדובר בעתירה קנטרנית ופוליטית שכל עניינה הוא לפגוע בהתיישבות ואני שמח שגם בית המשפט חשב כך. עכשיו לאחר שגם בג"ץ אישר את התכנית נדרש ראש הממשלה לאשר את הסדרת הישוב בהתאם להחלטת ממשלה שהוא עצמו חתום עליה". 

"16 שנה ובתנאים בלתי סבירים מחכים תושבי סנסנה לעבור לבתי הקבע בישוב. זו העת וזו השעה להסדרת סנסנה. אנחנו מבקשים מראש הממשלה ומשר הביטחון ולאחר שבית המשפט אמר את דברו באופן חד משמעי לפעול, לאשר את תוכניות סנסנה ולאפשר לנו להמשיך לבנות ולהיבנות בנגב. אנחנו מודים לעורך הדין עמיר פישר שהטיב להביא את עמדת ההתיישבות, ולראש מועצת הר חברון יוחאי דמרי שאף הצטרף אלינו  ונכח בדיון בבג"ץ", הוסיף מזכיר היישוב. 

סנסנה מונה כיום כ-80 משפחות וכבר עשור ישנו ביקוש גדול להתגורר ביישוב שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 1998 ומאז נמשכים הליכי התכנון.

עשרות משפחות ממתינות שיאפשרו להן לבנות את ביתן כחוק. בשנה האחרונה אפשרה המדינה להתחיל בבנייה ואף נבחר קבלן ביצוע, אולם אנשי שמאל קיצוני הגישו התנגדויות ובהמשך גם עתרו לבג"ץ בטענה שהמדינה לא השלימה תכנית מתאר אזורית, דבר שאמור למנוע את פיתוח היישוב.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו