שופטי בג"ץ פסלו הערב (שלישי) את סעיפי התיקון לחוק למניעת הסתננות המאפשרים להחזיק מסתננים במתקן חולות למשך שנה ושמונה חודשים וקבע כי תקופה זו אינו מידתית.
בהחלטתם קבעו השופטים כי לכנסת תינתן תקופה של שישה חודשים לתקן את הוראת החוק ולקבוע תקופת שהייה מירבית במתקן חולות שתהיה מידתית. עד שתתקבל החלטה בכנסת קבע בג"ץ כי תקופת השהייה המירבית תעמוד על 12 חודשים.
עם זאת, השופטים אישרו את שאר סעיפי החוק, בהם זה המאפשר לכלוא מסתננים חדשים שייכנסו לישראל במתקן סהרונים למשך שלושה חודשים.
"הזכות להחזיק מסתננים במשמרות, בכפוף לקיומם של הליכים לזיהויים או למיצוי אפיקי הרחקתם מישראל, חוקתית היא", קבעה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.
ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים מתוך הרכב של תשעה, בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, ובו השופטים צבי זילברטל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויורם דנציגר. הנדל, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירה נגד התיקון במלואה.
השופטת נאור כתבה עוד בהחלטה "חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה, ולו למשך יום אחד, פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו. שקילתן של הפגיעה הקשה בזכויות המסתננים מזה ושל התועלת הנובעת מהחוק מזה הובילתני למסקנה כי פרק זמן בן 20 חודשים הוא פרק זמן ארוך יתר על המידה להחזקתם של מסתננים בתנאים מגבילי חירות מהסוג הנדון. יש לזכור כי מדובר במסתננים שלא ניתן לגרשם מישראל ואשר לא נשקפת מהם סכנה קונקרטית לביטחון המדינה או לחיי אזרחיה. כל חטאם הוא כניסה בלתי חוקית לגבולותינו, אשר בגינה אין המדינה רשאית ככלל להענישם"
שרת התרבות והספורט מירי רגב (הליכוד) אמרה "אני מברכת את אזרחי מדינת ישראל ובעיקר את תושבי דרום תל אביב, שזכו היום סוף סוף לפסק דין הוגן אשר יאפשר לתת פתרון הולם לבעיית המסתננים ויגן על אזרחי המדינה מפני גל צונאמי של מסתננים חדשים.
"אין ספק שנשמתי לרווחה לאחר שבג״ץ אישר את חוק המסתננים עליו עמלתי בפעם השניה כיו״ר ועדת הפנים של הכנסת. אני רוצה לברך את בית המשפט העליון שהבין כי לממשלה נבחרת יש זכות וחובה לקבוע מדיניות הגירה ברורה. טוב היה אילו בג״ץ היה נמנע בכלל מלהתערב אך אני מקווה כי התערבותו המתונה לא תפגע בהחזרתם של המסתננים לארץ מוצאם''.
שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) הגיבה לפסיקת בג"ץ ואמרה כי "בית המשפט העליון הכריע כעת בסוגיה הרת גורל. לאחר למעלה משנתיים ושלושה דיונים על חוק ההסתננות, הוחלט כי החוק יישאר על כנו והעתירה נדחתה, למעט זמן השהיה במתקן הפתוח".
לדבריה, חשוב כי במדינה דמוקרטית מתוקנת הגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה. "צודק בהקשר זה השופט הנדל, שאמר בפסק הדין כי 'אכן יש סוג של שיח חוקתי בין בית המשפט לבין הכנסת, אך אין זה שיח בין שותפים לתפקיד. לכל גוף- תכלית וסמכויות שונות'. כנים היו דבריו כשהוסיף ואמר כי 'נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת'.
"לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי בסוגיית חוק ההסתננות, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להקשר באופן בו נקשרו. זו הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת", הדגישה שרת המשפטים.
שקד ציינה כי "מדינת ישראל פועלת ביתר שאת בשנה האחרונה על מנת לפתור את סוגיית ההסתננות הבלתי חוקית בעזרת הגברת קצב היציאה למדינה שלישית.
''בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל הגירה חדש, בין השאר נכנסו מסתננים בפעם השנייה, כאלו שכבר קיבלו כסף בעבר מהמדינה ועזבו. הם שבו לעבוד. בימים אלו אנו מגבשים פתרון לסוגיית הנכנסים החדשים, פתרון שיפגע במוטיבציה להגיע לכאן".