בית משפט העליון בירושלים דחה את ערעורם של מתנגדי בניית השכונות החדשות רמת בית שמש ד' וה' המונות מעל 15,000 יחידות דיור, והותיר על כנה את פסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים לטובת עיריית בית שמש, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל ורשות העתיקות.
בית משפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה ואף חייב את העותרים בתשלום הוצאות משפט בסך 25.000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים.
כבשש השנים האחרונות, מאז החלו ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול וממונה הבנייה בעיר משה מונטג לפתח את העיר בית שמש ולהוציא מן הכוח אל הפועל את תוכניות המינהל ומשרד השיכון לשיווק עשרות אלפי יחידות דיור ברמת בית שמש, כל שלב ושלב בקידום הבנייה נתקל במכשולים והתנגדויות של מתנגדים שחששו כי באותן אלפי יחידות דיור יתגוררו חרדים.
לדברי אנשי ראש העיר, "בהתאם לאג'נדה זו אותם מתנגדים מנהלים מאבקים תקשורתיים כנגד הבניה, כל פעם באמתלה אחרת, פעם זה החשש מ'התחרדות העיר' באופן גלוי, ופעם זו 'דאגה כנה' בשלל נושאים מגוונים: תעסוקה, תחבורה, שטחי ציבור, תשתיות ועוד ועוד, אך אותם מתנגדים אובססיביים נדחים שוב ושוב בכל ועדה וערכאה משפטית אליהם הם פונים. זאת בין היתר בזכות הפעילות המקצועית של ועדת תכנון ובניה בבית שמש בראשותו של משה מונטג שעושה לילות כימים למען בניית השכונות החדשות ופתרון מצוקת הדיור".
בחודשים האחרונים, לאחר שנדחו ע"י ועדת הערר הארצית של משרד הפנים, הגישו המתנגדים עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את ההחלטות המקצועיות של מוסדות התכנון, ובמקביל הפעילו קמפיין ענק להתנגדות לבניית השכונות והפעם במסווה של דאגה לערכים האקולוגיים והסביבתיים של האזור ולכן דרשו לבטל את בניית השוכנות החדשות ולהקים במקומן במקום 'גן לאומי' בשם ארץ דוד.
גם מאבק זה נדחה לאחרונה על הסף ע"י בית משפט השלום בירושלים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים ואותם עותרים אובססיביים אף חויבו בהוצאות משפט. בפסק דין מפורט המתפרס על פני 44 עמודים התייחס השופט דוד מינץ בהרחבה לכל טענות העותרים ודחה אותן בנחרצות תוך כדי שהוא מרעיף שבחים על עבודתה המקצועית של הוועדה מקומית לתכנון ובניה ומוסדות התכנון הארציים, ומקבל את עמדתה של העירייה כפי שיוצגה בבית המשפט ע"י עו"ד מוטי ברקוביץ.
כעת בית משפט העליון שב ואישרר את פסיקת המשפט לעניינים מנהליים, כשדחה על הסף את ערעור העותרים. שופטי בית משפט העליון כתבו בפסק הדין: "שקלנו בקפידה את הטענות שהעלו הצדדים, בטיעון סדור ומפורט, בכתב ובעל פה. לאחר עיון ובחינה מסקנתנו היא כי אין מקום לדחות את ממצאי בית המשפט קמא, אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע בית המשפט, שאין לגלות בהן טעות שבחוק. לפיכך החלטנו, בכפוף להערותינו, לדחות את הערעורים על פסקי הדין".
"כפי שכבר הודגש ע"י בית המשפט לעניינים מנהליים, בתכניות שלפנינו נעשתה עבודה מקיפה בעניין ערכי הטבע וזו הוטמעה בהוראותיהן. התכניות נערכו בסיכומה של עבודה תכנונית מקיפה ונותנות מענה להיבטי התכנון השונים, ובכלל זה להיבטי התחבורה והשמירה על ערכי טבע ונוף בתחומן".
בית משפט העליון מדגיש כי "יש לזכור כי השיקול הסביבתי אינו שיקול יחיד. האיזון בין השיקולים נעשה ע"י מוסד התכנון".
בית המשפט העליון גם דחה את ערעור העותרים לתשלום הוצאות, אם כי התחשב בבקשה והפחית את תשלומי ההוצאות המוטלים עליהם לשלם וחייבם בסך 15,000 ש"ח לכל אחד מהעותרים.