מחקר חדש שנערך ע"י פרופ' שרה בן דוד מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל ובשיתוף מו"פ מחקרי שומרון ובקעת הירדן בחן האם עמדות אזרחי ישראל כלפי תפקוד המשטרה השתנו בעקבות גל הפרסומים והביקורת סביב פרשות ההטרדות שביצעו בכירים בארגון.
ביומן ערוץ 7 סיפרה פרופ' בן דוד על עיקרי המחקר שהתבצע בקרב תושבי תל אביב והמרכז ובחן את מידת האמון במשטרה, את תדמית המשטרה בעיני הציבור ואת השפעת הפרסומים האחרונים בכלי התקשורת על עמדתם כלפי המשטרה.
בסקר השתתפו 401 תושבים מתל אביב והמרכז ומתשובותיהם עולה תמונה מדאיגה. מתוצאות הסקר עולה כי 69.8% מהנשאלים הושפעו מהפרסומים האחרונים אודות המשטרה והדבר השפיע לרעה על עמדתם כלפי המשטרה. בנוסף, 78.3% מהנשאלים טענו כי חשיפת ההטרדות המיניות מעידה על המשטרה כארגון עם תרבות פטריאכלית, 57.6% מהנשאלים טענו כי חשיפת ההטרדות המיניות מעידה על המשטרה כארגון היררכי ו 50.9% מהנשאלים טענו כי חשיפת ההטרדות המיניות מעידה על המשטרה כארגון מושחת.
פרופ' בן דוד מציינת בדבריה כי על אף הנתונים המדאיגים מגלה המחקר כי 55 אחוזים מציבור הנשאלים סבורים שהמשטרה ממלאה את תפקידה. לדבריה אמנם לא מדובר במספר גבוה במיוחד אך הוא עדיין מבטא את עמדותיהם של למעלה ממחצית הנשאלים. נתון זה נראה כמתנגש במידה מסוימת עם נתון אחר של המחקר והוא שמעט יותר מ-70 אחוזים אינם נותנים אמון במשטרה. "אין לנו כעת הסבר להתאמה בין שתי התוצאות הללו. נצטרך לחקור זאת בהמשך", היא אומרת.
בן דוד רואה בנתון זה של 70 אחוזים שאינם מאמינים במשטרת ישראל את הנתון המדאיג ביותר, נתון שייתכן ויש לו השלכות לנכונות של הציבור לשתף פעולה עם המשטרה ולסייע לה. לדבריה בסוגיה זו הושגו תוצאות נמוכות מאוד.
לצד חוסר האמון והטחת האשמה במשטרה כארגון מושחת ומקדם מקורבים ידעו, מספרת פרופ' בן דוד, הנשאלים לערוך הפרדה בוגרת ואינטליגנטית ולומר כי במפגשים האישיים עם המשטרה ועם השירות שהיא מעניקה קיבלו יחס ראוי, המגע עם המשטרה היה מגע חיובי ו"המשטרה בגדול עושה את תפקידה".
כשנשאלה אם נכון להסביר את הפער בין הדברים בכך שאולי הציבור עורך הבחנה בין דרגי השטח שעימם הוא בא במגע ומקבל יחס חיובי לבין הדרגים הבכירים ששם מתנקזת השחיתות להרגשתו, אומרת בן דוד כי סוגיה זו לא נבדקה ועל כן כאשת מחקר היא אינה סבורה שעמדתה תהיה חכמה או נכונה יותר מעמדותיהם של אחרים.
יצוין כי המחקר כולו טרם הושלם וקיימות עוד לא מעט סוגיות שהמחקר ישלים בתקופה הקרובה. בין השאר מדובר בשאלה עד כמה קיימת התאמה בין אי האמון של אזרח במשטרה לבין תחושת הפחד האישית שלו מפשיעה. בן דוד מציינת כי גם כאשר תתקבל תשובה לא ניתן יהיה לקבוע מה קדם למה, האם אי האמון הוביל לפחד או שהפחד הוביל לאי האמון.
פרופ' בן דוד מקווה כי לכשיושלם המחקר הוא יובא לתשומת ליבם של קובעי המדיניות ואנשי המשטרה הבכירים שיידעו לפעול על מנת להביא לשינוי הנתונים המדאיגים העולים מהמחקר.