ניסיתם פעם לתפוס חתול שחור בחדר חשוך, כאשר כלל לא בטוח שיש בחדר חתול? זו בערך החוויה של התמודדות עם צו מעצר מנהלי.
בהליך פלילי רגיל חייבים להודיע לאדם במה הוא מואשם, לחשוף את הראיות הקיימות נגדו ולאפשר לו להתגונן. במעצר מנהלי כללי המשחק, שחלקם נקבעו עוד בימי המנדט הבריטי, שונים. הכול סודי: העצור לא יודע אילו מעשים מייחסים לו ומה הראיות הקיימות נגדו, ולכן גם אינו יכול להתגונן. שר הביטחון מוציא צו מעצר מנהלי על סמך "חומר סודי", שאין שום דרך לבחון את אמינותו. אכן, ההליך עובר ביקורת של בית משפט, אבל גם שם כל המידע הנוגע לחשדות המיוחסים לעצור אינו חשוף לו או לסנגורו, מה שהופך את ההליך למעט טוב יותר מן הצדק הסורי בימי משטר אסד. אבל זה רחוק מאוד מסטנדרט מינימלי של הגינות ההליך המשפטי במדינה שחושבת את עצמה דמוקרטית.
המעצר המנהלי נולד בתקנות ההגנה המנדטוריות לשעת חירום, וכוון תחילה נגד פעילי המחתרות שנאבקו למען הקמת המדינה. עם התקנת תקנות ההגנה השווה אותן יעקב שמשון שפירא, מי שהיה לימים היועץ המשפטי לממשלה, לחקיקה הנאצית בארצות אירופה הכבושה.
במולדת המעצר המנהלי קבע בית הלורדים כי הוא אינו חוקתי ונוגד את האמנה האירופית לזכויות האדם. גם ביחס לאמצעים מתונים יותר של מעצר בית מנהלי נקבע שניתן לנקוט בהם במשורה, תוך גילוי מקסימלי של החשדות העומדים ביסוד ההחלטה להוציא צו למעצר בית. בישראל, לעומת זאת, נשארנו תקועים אי שם בשנות הארבעים של המאה הקודמת.
אכן, מעצרים מנהליים הם כלי יעיל במאבק בטרור, כאשר אי אפשר להעמיד את המחבלים לדין פלילי מבלי לחשוף מקורות מידע חיוניים ושיטות פעולה מצילות חיים של שירותי הביטחון. אולם באשר לפעילות המיוחסת לאזרחים ישראלים המצב שונה בכמה רבדים.
ראשית, בניגוד למחבל שנמצא בשכם או בג'נין, שאחריו אין אפשרות ריאלית לעקוב בגלל הסביבה שבה הוא נמצא, למחלקה היהודית בשב"כ לא צריכה להיות בעיה לעקוב אחרי כל צעד ושעל של חשוד בתג מחיר, במיוחד כאשר אותו חשוד מורחק מיהודה ושומרון. לכן אין הצדקה לעצור אותו בלא משפט, מספיק לפקוח עליו עין.
שנית, לעומת אלפי מחבלים פלשתינים, לטענת השב"כ פעילות תג מחיר מבוצעת על ידי כמה עשרות אנשים. קשה להאמין שהשב"כ עם כל יכולותיו יתקשה לעקוב אחרי קומץ אנשים, גם אם הם לא יושמו במעצר בלי אישום ובלי משפט.
לבסוף, למעצר מנהלי יכולה להיות הצדקה בעתות חירום. אין שום קשר בין פעילות תג מחיר למצב החירום השורר במדינה. לא שריפת כנסיות אלא ירי טילים והטרור העממי היומיומי מאיימים על חיינו. לכן, אין שום הצדקה להשתמש נגד החשודים בתג מחיר באמצעים שנועדו למצב החירום.