הרבה צביעות, טמטום והתרפסות של אנ"ש בפני השמאל והתקשורת הופגנו בימים האחרונים.
לו אני הייתי מורה דרך בציבור הדתי-לאומי, זהו דף המסרים שהייתי מעביר:
* ערביי יהודה ושומרון הם אויבי היהודים. ביום שנהיה מעט חלשים, הם ילבישו את כולנו בחלוקים כתומים ויעשו בכולנו מעשה דאעש.
* ערביי יהודה ושומרון הם הנאצים של דורנו. ומי שלא מבין זאת דרך מעשי הרצח המזוויעים שהם מבצעים (תוך גיבוי ציבורי ואהדת סביבתם), רצוי שיעיין מעט באמצעי התקשורת שלהם או יאזין למטיפים במסגדים.
* מנהיגם ההיסטורי הנערץ של ערביי ישראל, המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני ימ"ש, היה חברו של הצורר הנאצי ואורח של כבוד בברלין במהלך השואה. הוא אף תרם מרעיונותיו לפתרון הסופי. מחליפו דהיום, אבו-מאזן, הוא מכחיש שואה שהדוקטורט שלו, שנכתב באוניברסיטה סובייטית, עוסק בהכחשת השואה.
* בתוך המזרח התיכון המטורף של השנים האחרונות נרצחים מאות אלפי מוסלמים, ביניהם אלפי תינוקות וילדים, בידי מוסלמים אחרים.
* חיי ערביי ישראל, לרבות ערביי יו"ש, הם גן עדן ביחס לשאר ערביי המזרח התיכון, וכל זה תחת "כיבוש יהודי". טיב זכויות האזרח של ערביי יו"ש וההגנה שהם מקבלים משלטון ה"כיבוש" עולים לאין ערוך על המקבילות שלהם במדינות שסביבנו.
* השמאל הישראלי הוא האחרון שיכול להטיף מוסר. על ידיו של השמאל הישראלי דם של מאות יהודים שנרצחו בידי כנופיות הטרור שייבא לארצנו מתוניסיה. השמאל הישראלי שהתחבק עם הארכי-טרוריסט ערפאת הוא זה שחילק את הנשק לכנופיות טרור אלה.
* מדובר באותו שמאל אשר בתקופת הסזון רדף את לוחמי המחתרות, הימין של אז, והסגירם לידי האויב הבריטי. אותו שמאל שירה למוות בלוחמי אצ"ל שקפצו מהאלטלנה המופגזת, שחו בים ונופפו בגופיות לבנות.
* בין הערבים לא נמצאת שום מקבילה לשמאל שלנו. לא נמצא ערבי אחד שיבוא לנחם משפחה שכולה של יהודים. לא נמצא ארגון כמו 'שלום עכשיו', ולא נמצא מי שמוכן לוותר על שטחי מולדת תמורת שלום. לא לחינם הם עומדים על זכות השיבה ליפו, חיפה ועכו, ואומרים בקול רם כי פלשתין היא מהנהר ועד הים.
* אין לי ספק שאפילו שמאלני אחד לא הזיל דמעה בגין התינוק הפלשתיני שנהרג. להפך, בטוחני כי אחזה בשמאלני המצוי שמחה על כך שעתה הוא יוכל להטיל רפש באנשי הימין, ולנסות להציל בכך מעט מכבודו שנרמס בקלפי.
* ליהודי שחווה במלוא העוצמה את רציחת אחיו היהודים, או את הרג אחינו הדרוזים והנוצרים שמשרתים במערכות הביטחון, כבר לא נשארות דמעות בשביל ההרוגים שבין אויביו, גם אם הם תינוקות רכים.
* אם יהודים ביצעו את המעשה, והדבר עדיין בסימן שאלה גדול, ברי כי הם לא התכוונו להרוג תינוק. ברי כי התכוונו לגרום נזק רב, אך לא רצו להגיע לתוצאה שאירעה בסופו של דבר. שהרי עובדה היא שלא היה עד כה שום אירוע שבו יהודי רצח תינוק ערבי בכוונת מכוון.
* בין כך ובין כך, אין שום מקום להתנצלות של יהודי כלשהו. והכי חשוב: אין זכות לשום יהודי ככלל או רב בפרט, שלא הלך לנחם את כל משפחות השכול היהודיות נפגעות הטרור הפלשתינו-נאצי, ללכת לנחם את משפחת האויב.
* לצערנו, במקום לציין בקומה זקופה את האמור לעיל, אנו מוצאים רבים ממנהיגינו ורבנינו רוקדים מה יפית בפני התקשורת והשמאל, מנהיגים שנגררים אחרי הלך הרוח השמאלני, והיו ראויים להנהיג לכל היותר איזו קהילה או שטעטל בגולה.