
"בשום מדינה מוסלמית לא העזו להרוס בית כנסת של יהודים. בכל מקום בעולם ידעו שזה מקום קדוש וגם הגויים כיבדו אותו, וכאן בג"ץ הורס?" אמר אחד המתפללים והוא על סף דמעות, לנוכח הספסלים, השולחנות ותשמישי הקדושה שהוצאו מבית הכנסת.
"נתניהו נותן יד להריסה"
ההרס הצפוי של בית הכנסת בגבעת זאב עלה בשבוע האחרון לכותרות, אולם הפרשה מתפתחת כבר מזה תקופה.
לפני יותר מ‑15 שנה נבנה בגבולה הדרומי של גבעת זאב בית הכנסת 'איילת השחר'. במרוצת השנים התקבצה סביב בית הכנסת קהילה ספרדית רחבה. כיום מונה בית הכנסת כ‑350 מתפללים.
בעוד חיי הקהילה סביב בית הכנסת תוססים, איתרו אנשי תנועת השמאל הקיצוני 'יש דין', עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, טענה ישנה לפיה הקרקע שעליה הוקם בית הכנסת הייתה שייכת לערבי שכבר אינו בין החיים. התנועה עתרה לבג"ץ וזה החליט כי יש להרוס את בית הכנסת.
הידיעה על דבר ההחלטה היכתה בהלם את המתפללים, שחלקם זוכרים את ימי הקמתו של בית הכנסת ומשוכנעים מעל לכל ספק כי הליך הבנייה בוצע כדין. אנשי הקהילה ערערו על החלטת בית המשפט והציגו את הוכחותיהם, אך בית המשפט עמד בשלו. המתפללים אף הציעו לפצות כספית את מי שטוענים כי הם יורשיו של אותו ערבי מנוח, אך השופטים לא ניאותו לוותר על ההריסה. מסתבר שדומינו ההרס של תנועת 'יש דין', שעבר דרך עמונה, מגרון, עפרה, בתי דריינוף, עלי ועוד, הגיע גם לגבעת זאב, והפעם לבית כנסת ותיק, גדול ומפואר.
פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור הגיעו במהלך הימים האחרונים למקום על מנת להביע תמיכה במתפללים ולקרוא לבית המשפט לחזור בו מהחלטתו ולמצוא את הדרך למנוע את ההרס. יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, חבר הכנסת דודי אמסלם, היה בין הבאים למקום וקבע בביטחון מלא כי לו היה מדובר במסגד ולא בבית כנסת, אין ספק שבג"ץ היה פוסק אחרת.
אמסלם מתח ביקורת על חבריו לסיעת הליכוד, כמו גם על חברי הבית היהודי ואנשי מועצת יש"ע, שלא מצאו לנכון להגיע לבית הכנסת ולמחות כפי שמחו נגד הריסת בתי דריינוף בבית אל. "זו חוצפה", קבע בריאיון לערוץ 7, "לדעתי ארץ ישראל זה ארץ ישראל, ומי שנאמן חייב לבוא לכאן ולסייע כדי שבית הכנסת הזה יישאר".
ראש מועצת גבעת זאב, יוסי אברהמי, מגלגל את האשמה הישר לפתחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "זה נושא שקורע את הלבבות ואת הנפשות בגבעת זאב. לצערי, ראש הממשלה מוסיף חטא על פשע, ואני אומר את זה כאיש ליכוד. מצד אחד הוא נותן יד להריסת בית כנסת, ומצד שני לא מאפשר בנייה, לא לזוגות צעירים ולא למשפרי דיור. הוא חונק ומרסק את היישוב, ולדעתי זה פשע".
גם הראשון לציון הרב יצחק יוסף פנה לראש הממשלה ככתובת שבכוחה למנוע את ההרס, ובמכתב ששיגר לו השבוע כתב: "הנני בזאת בפנייה נרגשת לכבודו, כאשר התקבלה החלטה מסוכנת להריסה מיידית של בית כנסת בישראל... על פי ההלכה בית כנסת הוא מקום מקדש מעט וחל איסור חמור לפגוע בו. ברור לי כי אתה שותף לעמדתי בעניין ועל כן באתי בפנייה זו לבקש את התערבותך המיידית והדחופה למניעת ההריסה המתוכננת".
סובלנות למבני דת דרוזיים
דוד הרוש, גבאי בית הכנסת וממובילי המאבק נגד ההריסה, מספר על המהלכים המשפטיים שמתנהלים בניסיונות להציל את בית הכנסת מגזירת ההרס: "ביקשו מאיתנו להציג היתר עסקה מהמִנהל. הבאנו להם היתר. היו חסרים לנו כמה מסמכים, וגם אותם הבאנו והראינו לבית המשפט. בדיון האחרון פרקליטות המדינה הצהירה שהיא עומדת לצדנו, ונכון למצוא כל חלופה למניעת ההרס. לפי מה שהבנו מהדיון האחרון, המדינה מתכוונת להגיע להסכם ולא להרס, ככל הנראה מדובר בפיצוי שישולם ליורשי הערבי שטוענים שהוא הבעלים".
הרוש מוסיף וקובע כי מאחורי העתירה כולה עומדים גורמים אירופיים אשר מממנים את העותרים הדורשים את הרס בית הכנסת. אין לו צל של ספק שאם בית הכנסת לא היה ביהודה ושומרון, ארגון 'יש דין' לא היה מתחיל בהליך כלשהו, אם בכלל היה יודע על קיומו של בית הכנסת.
גם עמותת 'רגבים' שלחה השבוע מכתב לראש הממשלה, ובו ערכה השוואה בין הכרעת בג"ץ במקרה בית הכנסת בפסגת זאב לעומת מבני דת מוסלמיים ודרוזיים ברחבי הארץ. התוצאות אולי לא יפתיעו: התנועה מלינה על "אפליה המתבטאת בסובלנות רבה כלפי בנייה בלתי חוקית של מבני דת על ידי בני העדות השונות שאינן בני הדת היהודית, ומנגד חוסר סובלנות כלפי בנייה בעלת מאפיינים דומים המבוצעת על ידי יהודים".
עורך הדין בועז ארזי, בא כוחה של 'רגבים', הציג במכתב כמה דוגמאות ובהן מבנה דרוזי שנבנה באזור הכרמל ובמהלך הדיון בו התברר כי "כלפי המגזר הדרוזי התייחסותן של הרשויות מתחשבת לאין ערוך באופן בו נעשה כל מאמץ להכשיר את המבנה מבלי לפגוע ברגשות מאמיני הדת הדרוזית, וזאת על אף שמדובר בקרקע פרטית רשומה בטאבו אשר רובה שייכת ליהודים".
יצוין כי ביצוע ההריסה מעוכב בעקבות ערר שהוגש בהתערבות ראש הממשלה. ההכרעה הסופית בערר תתקבל ביום שני הקרוב. עד אז ממתינים מתפללי בית הכנסת ובאי כוחם בדריכות לתוצאות.