סביר להניח שקבוצת הרבנים שהחלה את מהלך הקמת בתי הדין העצמאיים לגיור תחת השם 'גיור כהלכה' ידעה לקראת מה היא הולכת. אולם בהחלט ייתכן שעוצמת הביקורת הציבורית בציבור הדתי-לאומי והחרדי הפתיעה גם אותם.
בתחילת השבוע הודיעה קבוצת רבנים מהציונות הדתית כי לאחרונה הוחל בהקמת רשת בתי דין לגיור, שתפעל במקביל לבתי הדין לגיור של מערך הגיור הממלכתי, הפועלים בחסות הרבנות הראשית. על פי ההודעה, בתי הדין החדשים כבר החלו בהליכי גיור של קטינים ישראלים שהוריהם עלו מרוסיה וממדינות אחרות באירופה.
מדובר בשישה קטינים שגוירו עד כה בטקס פרטי שערכו הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר עתניאל הרב רא"ם הכהן, והרב אריאל הולנד מהיישוב תקוע. הרבנים שיזמו את המהלך קראו לרבנים אחרים להצטרף ולאפשר את גיורם של עשרות אלפי בני אדם.
הרב מדן: לא רצינו לפגוע ברבנות
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון ומראשי גוף הגיור החדש, מספר ל'בשבע' כי היוזמה נולדה על רקע תקדימי העבר. "גיורים בעם ישראל תמיד היו בקהילות. תפקיד הרבנות הראשית הוא הגיורים שנרשמים במרשם התושבים, ואנחנו מכירים בזה שזו סמכותם הבלעדית. אם הם לא יקבלו את הגיורים שלנו, זו סמכותם המלאה. אני מקווה שהם יבדקו את הדברים לגופם של גיורים ולא לגופו של מאבק, הכול תלוי בהחלטת הרבנות. חשוב לציין שגיורים כלפי שמיא היו תמיד נהוגים בקהילות, וגם במדינת ישראל דברים כאלה היו נהוגים ורבני קהילות או רבני הערים היו יכולים לגייר".
מה מטרת הגוף החדש?
"אנחנו, בוועדת הגיור שהוקמה על ידי הממשלה הקודמת, רצינו לפתוח את העניין הזה מחדש, שרבני קהילות יוכלו לגייר, וכך לפתוח את הגיור ולאפשר סגנונות שונים שכולם בהתאם להלכה. יש כאלה שמקלים יותר ויש כאלה שפחות, כולם עושים זאת בהתאם להלכה, ובהתאם לשיקול דעת תורני. חשבנו שיש צורך בכך כדי לאפשר ליותר אנשים להתגייר, כאלו שחוששים כיום לגשת אל הממסד הקיים, משיקולים שלהם. הדברים לא נעשו בשום פנים ואופן כדי לפגוע בסמכותה של הרבנות הראשית. אני אישית חושב שהדבר הזה גם יסייע לרבנות הראשית ויפרוק מהלחץ עליה. בוודאי כבודה של הרבנות הראשית יקר לי מאוד ואני מאוד רוצה לחזק את כבודה, ויחד עם זה לעזור למי שרוצים להתגייר, ואנחנו חושבים שיש להם רצון כן ואמיתי להצטרף לעם ישראל על פי כללי ההלכה".
הופתעתם מהתגובה?
"כשוויכוח הופך להיות לגופם של אנשים במקום לתוכן הדיון, זה נורא. אני חושב שהוויכוח צריך להיות לתוכנם של גיורים. אנחנו מוכנים לעמוד בנושא הזה לוויכוח עם כל רב, ולהסביר את המקורות ההלכתיים שלנו. עושים זאת תלמידי חכמים גדולים שבאמת בקיאים בזה, ולא מתוך שום רצון לפגוע ברבנות הראשית. נכון שיש אנשים משני הכיוונים שמחפשים דם רע, אני חושב שלכולנו חשוב הליכוד של הציבור שומרי התורה והמצוות, וגם כשיש מחלוקת, שתהיה עניינית ולא אישית".
היוזמה שלכם, מזוהה, משום מה כחתרנית.
"כשוועדת הגיור הוקמה עסקנו המון מול הרבנות, והפתרונות הוצעו והיו טובים. לפתע הוחלפה ממשלה, ואז החזירו את הכול להתחלה. רצינו מאוד שרבני קהילות ודיינים שקבענו מראש את קני המידה לבחירתם יוכלו לגייר, והגיור יהיה כולו תחת פיקוחה של הרבנות הראשית, תחת פיקוחו של הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, ועל פי עקרונות שהוא יכתוב אותם. באה ממשלה חדשה, ובא חוק חדש שהפך את הכול על פניו. נוצר מצב שנותרים גרים, בעיקר ילדים, שניתן לגייר אותם, והדברים נדחים ונדחים עד שהם מתייאשים. אני מבין שהרבנים הראשיים היו מוכנים לקבל את ההסדר עם ועדת הגיור, אבל היה יותר נוח להם שהחוק השתנה. המצב הנוכחי מותיר גרים רבים במצב בעייתי, ואנחנו מרגישים מחויבים להמשיך איתם את התהליך, ולא חלילה בכוונת פגיעה ברבנות הראשית. לטווח הארוך מדובר בצעד שאפילו יוכל לחזק אותה".
"פועלים לפי ההלכה"
הרב נחום רבינוביץ׳, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים ומי שישמש כנשיא רשת בתי הדין העצמאיים, הוסיף כי "הקמת בתי הדין החדשים היא מהלך היסטורי שנועד לאחות את הקרע שנפער בחברה הישראלית כתוצאה מהזנחת בעיית מעמדם האישי של עולי חבר העמים לשעבר. הזנחת בעיה זו הובילה גם לכך שאלפי אנשים בישראל חיים חיי זוגיות בלי חופה וקידושין".
הרב רבינוביץ' ציין כי יש מי שמנסה להציג את הגוף החדש כמקל, והדבר אינו נכון. "אנחנו מחמירים בשלמות העם ובקדושת העם. ראוי לציין כי זוהי הדרך שבה הלכו גדולי הרבנים בכל הדורות. חשוב להדגיש כי אי התמודדות עם הבעיה לא תעלים אותה אלא תהווה המשך הרס שלמות וקדושת עם ישראל, וכי בתי הדין החדשים פועלים מאה אחוז לפי ההלכה. אין לנו ויכוח עקרוני עם הרב חיים דרוקמן ועם רבנים נוספים בציונות הדתית שהובילו מהלכים חשובים דומים בעבר".
פרופ' בנימין איש שלום, ממובילי היוזמה, מסביר בשיחה עם 'בשבע' כי יש חשש גדול מהתבוללות שחייב לקבל מענה: "יש מצוקה נוראה של רבבות עולים, שהם חלק בלתי נפרד מעם ישראל, בנים של אב יהודי או סב יהודי, ורבים מהם נולדו בארץ, כ‑100 אלף ילדים שאינם יהודים על פי ההלכה ואין להם זהות אחרת זולת הזהות היהודית. הם חלק מהעם. אם לא נגייר אותם בגיור הלכתי, ומדובר פה בגיור הלכתי, הרי שהילדים והנערים האלה יתחתנו פה ויחיו פה בלי הגיור, והתוצאות הן ברורות לגמרי. מי שחושב שהוא מחמיר בגיור עלול לגרום להתבוללות המונית בעם ישראל".
פרופ' איש שלום מציין כי הסיבה להחלטה החריגה הייתה הנסיגה מההסכמות שהושגו בזמן כהונת הממשלה הקודמת. "חזרו מכל הסיכומים שהיו איתנו. מהחוק שנחקק, מהחלטת הממשלה בנושא. התברר שאנשים שהלכו איתנו לאורך כל הדרך, ונתנו לנו להאמין שכוונותיהם כנות, לא היו כנים איתנו. מה שעומד על כפות המאזניים זה לא כבוד אישי של פלוני או אלמוני, אלא הסוגיה העיקרית שהיא השאלה איך נותנים מענה הלכתי לבעיה לאומית אדירה, של שיבת ציון שכרוכה גם בצורך בגיור בהיקפים גדולים שלא ידענו כמוהם בעבר".
בהמשך השיחה תהה איש שלום על חוסר האמון המשתקף בהתנגדות לבתי הדין החדשים: "סומכים על רבני הערים בכל סוגיה, ודווקא בגיור, רב העיר לא יכול לגייר? איפה שמענו דבר כזה? ולבוא ולומר שגיור של אנשי הלכה מובהקים הוא פסול? הרי זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה".
פרופ' איש שלום פרשׂ את הנתונים שהובילו למהלך: "מתגיירים בשנה בישראל 1,800 מקרב עולי ברית המועצות. אבל כל שנה נולדים 4,500 תינוקות לא יהודים, וכל שנה עולים בין 8,000 ל‑10,000 עולים לא יהודים. זה לא מענה רציני".
הרב דרוקמן: מתנגד בתוקף
היוזמה עוררה כמעט באופן מיידי התנגדות חריפה גם ממי שנחשבו בעבר, בעיקר בעיני היהדות החרדית, מקלים מאוד, והפכו בן לילה ליקירי מחנה המחמירים בנושא הגיור. הרב חיים דרוקמן, מבכירי הרבנים בציונות הדתית, הביע התנגדות חריפה להקמת בתי הדין החדשים. לדבריו, קבוצת הרבנים שהקימה את בית הדין הגיעה ללשכתו אך הוא הביע את התנגדותו למהלך.
"אני חושב שגיור חייב להיות במסגרת הרבנות הראשית, כשם שכשרות חייבת להיות במסגרת הרבנות הראשית", אמר הרב דרוקמן השבוע בריאיון לערוץ 7. "אני מתנגד בכל תוקף לגיור אלטרנטיבי גם כשהוא על פי ההלכה, כי כל דבר אלטרנטיבי פוגע בחיי תורה מסודרים במדינת ישראל".
הרב דרוקמן הסביר כי כאשר מקימים גוף אלטרנטיבי, "יהיו כאלה שיעשו את הדברים על פי ההלכה ויהיו כאלה שיעשו זאת שלא על פי ההלכה. אני מבין ללבם של הרבנים שבוודאי רוצים בטוב ורוצים להאהיב את הגיור, אך יש להתאמץ ולעשות הכול במסגרת הרבנות הראשית. זו הרבנות שקיימת ואנחנו צריכים לפעול יחד איתה ובמסגרת שלה".
לביקורת הזאת הצטרפו גם רבנים מובילים אחרים בציונות הדתית, כמו רבה הראשי של רמת גן הרב יעקב אריאל, שמבהיר כי "המהלך הוא מסוכן ומפורר את המסגרת ההלכתית שקיימת בעם ישראל, בארץ ישראל, במדינת ישראל. אני קורא להם לחזור בהם. שובו בנים, טעיתם טעות חמורה מאוד. אנחנו בארץ ישראל ולא בחו"ל, ולא כל רב עושה מה שהוא רוצה".
הרב אריאל ציין כי הוא לא מבין על מה תלונתם של מקימי בית הדין האלטרנטיבי. "בתי הדין שעוסקים בגיור מטעם הרבנות הראשית עושים מלאכת קודש והם מתחו את החבל עד לקצה האחרון האפשרי, אי אפשר למתוח יותר. אני מתפלא על יוזמי המהלך - מה הם רוצים, האם אלו שעשו גיור בשנים האחרונות לא עשו מלאכה טובה?".
רבנים בכירים: הרבנות הראשית היא המוסמכת
שורת רבנים מוכרים פרסמה השבוע גילוי דעת נגד המהלך. על גילוי הדעת חתומים הרב דב ליאור, הרב חיים שטיינר והרב צבי ישראל טאו, לצד עשרות רבנים נוספים. בגילוי הדעת מבהירים הרבנים כי הגוף היחיד המוסמך להנחות את נושא הגיור הוא הרבנות הראשית: "אנו באים בשורות אלו לחזק את ידי הרבנות הראשית לישראל, אשר היא המרכז היחיד במדינה לענייני הגיור ולכל ענייני היהדות הממלכתיים בישראל. זכינו בדורנו לתקומתה של מדינת ישראל. במרכז זהותה היהודית של מדינתנו עומדת הרבנות הראשית אשר ייסד מרן הרב קוק זצ"ל".
הרבנים מוסיפים וכותבים כי "גיורים פרטיים מהווים פגיעה קשה בממלכתיות, ומערערים את יסודותיה של מדינתנו כמדינה יהודית. מעשים אלו מהווים הפרדת הדת מהמדינה דה-פקטו, והנם עומדים בסתירה לתוה"ק שהיא המבוע היחיד למשנתנו הציונית-דתית. זאת ועוד, גיור קטינים המוני שלא על פי דעת רוב ככל גדולי הדורות האחרונים ובראשם מרן הרב קוק זצ"ל - זהו צעד שאינו מקובל הלכתית על פוסקי ישראל".
"לפיכך", מבהירים הרבנים, "אנו מצהירים כי נכיר אך ורק בגיורים אשר עברו תחת ידה ואישורה של הרה"ר והעומדים בראשה. אנו קוראים לכל רבני ישראל מכל המגזרים לעמוד כאחד מאחורי הרבנות הראשית, לאמצה ולחזק את ידיה, לרומם את יהדותה של מדינתנו ולשמור על כללי ההלכה".
יש לציין כי במדינת ישראל פועלים בתי דין לגיור שאינם קשורים לרבנות הראשית ונחשבים פרטיים, כמו בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק, שנחשב מוביל בתחום זה. למעשה, אין מדובר בתופעה יוצאת דופן במיוחד, והוויכוח הוא בעיקר סביב הנושא ההלכתי. ראש מכון צומת ומי שעמד בעבר בראשות מערך הגיור הרב ישראל רוזן, שבעצמו היה שותף לגיורים בבית הדין של הרב קרליץ, מבהיר כי אין לו התנגדות להקמת בית דין כזה, אבל ימים יגידו לאן פניה של היוזמה, ועדיף שהרבנות הראשית תיתן את הפתרון. "אם הרבנות לא תעשה את תפקידה, בסופו של דבר יצטרכו הדברים להיעשות במסגרות חוץ-רבניות", אמר הרב.
ארגון רבנים חדש: 'בנועם'
אולם העימות על בתי הדין לגיור הוא רק הצעד הראשון במאבק המתחדש על מעמדה של הרבנות. היום (חמישי) צפוי להתקיים כנס היסוד של ארגון רבנים חדש בשם 'בנועם', אשר מבקש לחזק את ממסד הרבנות ולפעול על פי רוחם והכוונתם של הרבנים הראשיים לישראל. בכנס צפויים להשתתף מאות רבנים הנמנים על הציונות הדתית והמגזר החרדי, בהם ראשי ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ורבנים החברים בארגון צֹהר. למפגש יגיעו גם הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו.
הרב ברוך אפרתי, יו"ר רבני 'דרך אמונה' שמעורבת במהלך, מסביר ל'בשבע' כי "המדינה עצמה צריכה להיות יהודית. זה לא מספיק שהחיים הפרטיים של אדם הם יהודיים. ברגע שפוגעים ברבנות הראשית ומפריטים את העולם הדתי במדינה, והופכים אותו לעניין פרסונלי לכל אזרח ואזרחית במקום שיהיה עניין מרכזי וממלכתי, הדבר בעצם מבטל את היותנו מדינה יהודית. הרב קוק לא הדריך אותנו כך".
לדבריו מטרת הגוף היא להבהיר לציבור הרחב שהרבנות הראשית היא הכתובת היחידה בעבורו: "בראש הרבנות הראשית עומדים שני רבנים שהם משמעותיים לאזרחי ישראל שאוהבים את התורה. הרב יצחק יוסף הוא רב נערץ על רבבות מכל שכבות האוכלוסייה, שאוהבים את האופי והסגנון שלו ומתחברים אליו, והרב דוד לאו הוא מאיר פנים ופונה לקהלים מאוד רחבים, והרבנים הראשיים הנוכחיים הם עם הפנים כלפי הציבור. הרבנות הראשית החליטה לעשות עוד צעד משמעותי והרבנים הראשיים יעמדו בנשיאות הארגון החדש, שמטרתו להנגיש את העולם התורני לכל אזרחי מדינת ישראל".
בארגון כבר פועלים כדי להקים פלטפורמות לסנכרון בין הרבנים וליצירת שיח בין הרבנים הראשיים לכלל הרבנים במדינה, כדי להביא לחשיבה משותפת לקידום יוזמות והצעות לייעול המערכת, לצד פלטפורמות טכנולוגיות שיאפשרו להנגיש את שירותי הדת בצורה מהירה ויעילה. בארגון מציינים עם זאת כי הם אינם מתכוונים לעסוק בנושאים פוליטיים טעונים. "הארגון פתוח לכלל הרבנים מכל העדות וכל הזרמים ההלכתיים המעוניינים לפעול תחת מטריית הרבנות הראשית בהנהגתם של הרבנים הראשיים", מסרו המארגנים.
ועל רקע העימות הזה בולטת שתיקתם של המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית, שנכון לשעת כתיבת שורות אלה טרם השמיעו את קולם, ואולי יעשו זאת לראשונה בכנס הרבנים.
סמוטריץ': עצוב לי על הפרובוקציה
לוויכוח הציבורי בסוגיית הגיור יש גם צד פוליטי, אשר מפלג בין היתר את סיעת הבית היהודי. השר נפתלי בנט אמר השבוע כי "במצב בריא כל שירותי הדת של מדינת ישראל, לרבות גיור, צריכים להינתן על ידי הגוף הרשמי מטעם המדינה, קרי הרבנות הראשית לישראל. לצערי, הרבנות אינה מתפקדת כראוי ולכן קמו גופים אחרים לגיור. זו ההזדמנות של הרבנות, אולי האחרונה, להתעשת ולתקן בנחישות את הליקויים על מנת לייתר את הצורך בגופים חדשים".
מנגד טען ח"כ בצלאל סמוטריץ' שהמהלך מוטעה: "עצוב לי על הפרובוקציה של הרבנים החשובים והנכבדים. לא כי אני חושב שהם לא צודקים ברמה העקרונית, ולא כי אני חושב שהרבנות הראשית בהכרח צודקת, אלא כי לא שופכים את התינוק עם המים. צריך לתקן את הרבנות הראשית מבפנים".
ח"כ מוטי יוגב הוסיף כי היוזמה החדשה "יכולה להוות מדרון חלקלק שבו יוקמו בתי דין רפורמיים. אסור לנו לייצר חברה שיש בה ספרי יוחסין, ועלינו להמשיך בהידברות משמעותית ולא לפנות למהלכים כאלה. כפי שלא יוצאים למלחמות בלי רמטכ"ל ולא מנהלים כלכלה מדינית בלי שר אוצר, כך לא מגיירים בלי הרבנות הראשית. הרב דרוקמן הוא שצריך להמשיך להוביל את המשא ומתן, ואת המאמצים לשיפור מהלך הגיור ונגישותו. אני סבור שבסופו של דבר צריכה להינתן האפשרות לגייר לכל רב שהוסמך לכך, כפי שנעשה על פי החוק הממשלתי, אבל הכול צריך להיות על דעתה של הרבנות הראשית לישראל. זו סוגיה שצריכה להישאר בתוך המרחב התורני, גם אם הדבר דורש סבלנות והידברות אין-סופית".