הצוות המשפטי של ארגון 'חוננו' הצליח לאחרונה להביא להחזרת רכבו של תושב בנימין שהוחרם בידי המנהל האזרחי בעת הרס מחסן בגבעת רונן בשומרון.
תחילתה של הפרשה לפני כחודשיים, כאשר כוחות צבא ומשטרה הגיעו להרוס מחסן בגבעת רונן. במהלך הפינוי החרימו פקחי המנהל האזרחי רכב שחנה בכביש הסמוך למחסן, בטענה שחסם את הגישה אליו.
אולם בעל הרכב, שהגיע להתארח בגבעה עם בני משפחתו אצל אחותו המתגוררת במקום, ניגש לפקח המנהל האזרחי וביקש לטעון בפניו כי כלל לא התכוון לחסום את הכביש אלא חנה בנקודה הקרובה לבית אחותו, מבלי שידע שעתיד להתרחש פינוי.
לדברי בעל הרכב, את הפקח הדבר לא עניין, וכך הוחרם הרכב ללא שנשמעו טענותיו וללא שניתן לו מסמך כלשהו. בבוקר ניסה בעל הרכב לברר מה עלה בגורל מכוניתו ובה כלי עבודה, ממתקים ליום ההולדת של בנו וכן ארנקו האישי ומסמכים. לאחר בירור מתיש, נודע לו כי רכז יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי בשומרון החליט שעליו לשלם 2,700 ₪ הוצאות גרירה של הרכב וכן לחתום על התחייבות שלא יבצע ברכב עבירה נוספת.
בעל הרכב התרעם שכן לדבריו לא ביצע עבירה כלשהיא. הוא פנה לארגון חוננו וקיבל סיוע משפטי מעו"ד מנשה יאדו. רק לאחר עשרה ימים של פניות חוזרות ונשנות הסכימו במנהל האזרחי להעביר לעו"ד יאדו את העותק של הצו. עם קבלת הצו הגיש עו"ד יאדו השגה בה טען כי לא בוצעה ברכב עבירה, וכי הליך החרמת הרכב נעשה באופן פסול. המנהל דחה את ההשגה, ועו"ד יאדו ביקש לערער על כך.
אולם בשלב זה התברר, כי לטענת המנהל הסמכות היחידה בפניה ניתן לערער על ההחלטה היא רק בג"ץ, וכי בעקבות תיקון לחוק אין לבתי המשפט הצבאיים סמכות לדון בנושא. עו"ד יאדו ניסה לטעון כי הדבר דומה להגשת ערעור לבג"ץ על גרירת רכב בידי העירייה, וכי לא סביר להגיע לבג"ץ עבור הליך פעוט שכזה, אולם טענותיו נדחו.
למרות שנראה היה כי מדובר בהליך כמעט חסר סיכוי, החליט העורך דין להגיש בקשה לשחרור הרכב לבית המשפט הצבאי לערעורים בעופר. בתגובה הגיש המנהל בקשה לדחיית הבקשה על הסף בטענה שלבית המשפט הצבאי אין סמכות לדון בנושא. אולם נשיא בית המשפט לערעורים החליט להעביר את התיק לבית המשפט הצבאי שומרון בסאלם.
ב'חוננו' טוענים, כי כשהבינו במנהל האזרחי שטענותיהם נדחות וכי צפוי דיון חריג בבית הדין הצבאי, הסכימו להשיב את הרכב ללא כל תנאי או תשלום כלשהו, וכך חזר הרכב לבעליו בשבוע שעבר, כאשר בתוכו הציוד היקר אשר המנהל האזרחי סירב לשחרר בכל תקופת ההתדיינות.
בארגון חוננו מדגישים כי קביעת הדיון לישראלי בבית משפט צבאי הינה צעד חריג ביותר. "המזכירה של בית הדין הצבאי התקשרה אלי ושאלה בתמיהה מה יש לישראלי לחפש בבית דין צבאי", מספר עו"ד יאדו. "היא אמרה לי: אין תקדים לזה – עשיתם היסטוריה".
יאדו מסביר כי אמנם נחל הצלחה בשחרור הרכב, אולם מהפרשה משתקפת מערכת משפטית בעייתית ביותר החלה ביהודה ושומרון.
"לשיטת המנהל אין לאזרח ישראלי ערכאת ערעור על סנקציות שהוא מטיל על האזרח כיון שברור כי הפניה לבג"ץ היא חסרת משמעות שכן בג"ץ איננו ערכאה עובדתית. שיטת ביה"ד טובה יותר שכן הוא מאפשר לאזרח ערכאה לפנות אליה, אולם זאת בעיה בפני עצמה שאזרח ישראלי נידרש להביא את טענותיו כנגד המנהל בפני ערכאה צבאית שפועלת מכח צו, היינו חקיקת משנה ותחת "דיני האיזור הכבוש". על זה נאמר: "עשית היסטוריה נהיית פלסטינאי", אומר יאדו בציניות.
"אין שום ספק שפרשת המקרה מעלה את השאלה של החלת הריבונות הישראלית באזור יהודה ושומרון, או למצער על אזרחי ישראל שנמצאים באזור, וזאת כדי לאפשר להם להתדיין בפני ערכאות אזרחיות ולא צבאיות. מכל מקום, המקרה הזה מוכיח כי גם המנהל כפוף לנורמות חוקיות ולמנגנון ביקורת שיפוטי, והדבר תקף גם כאשר מפעילים סנקציות נגד מתיישבים בשעות פינוי", אמר.
מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה, "הרכב נתפס כדין ולאחר שניתנה הנחיה על ידי מפקד החטיבה לאור העובדה כי הוא חסם את ציר התנועה הנדרש לביצוע פעילות האכיפה. לאחר שהתקבלה הפנייה מצד עורך דינם, הוחלט לפנים משורת הדין על שחרור הרכב לאחר תשלום של הוצאות התפיסה".
גורם משפטי צבאי מבהיר עוד, כי בניגוד לטענות 'חוננו' נשיא בית המשפט לערעורים לא החליט בשאלת הסמכות אלא קבע כי הטענה תעלה בפני בית המשפט בשומרון ותדון שם.