צבי והדס שמרלינג יושבים עכשיו ומנגנים לפנינו בסלון ביתם, מול הקהל הנשי הצנוע שהגיע לשמוע את סיפורם. האוירה היא אינטימית, והקול של הדס חודר ומבקיע את הלב.
"מי את בוחרת להיות / בין זה לזה/ בין אלוקים לחול. מי את/ מה אספת אלייך", היא שרה ברגש ובהשתפכות. המילים הללו קצת משקפות את מה שהספיק לעבור ב-30 שנות חייה הקצרות: לימודים באקדמיה למוזיקה, שירות בלהקה צבאית ואפילו אלבום אחד שנשא את הלהיט "סרט אילם". "תמיד שאלו אותי אם אני דתיה", היא מספרת, ומגלה שתמיד היא הרגישה את הנקודה הזאת בלב. את התפנית לכיוון הדת כבר עשתה עם בעלה, והיא מספרת על העניין בפתיחות גדולה תוך שבעלה מתלווה אליה, מחליף גיטרה בבוזוקי ומנגן בוירטואוזיות מרשימה, יש לציין.
הם שרים ומנגנים יחד, ותוך כדי שוזרים בבדיחות את סיפור חזרתם (המפתיע) בתשובה. הדס, שדומיננטית יותר במופע, מספרת סיפורים מהחיים: על חברה שהתחתנה בגיל מאוחר, על ימיה כחילונית ואפילו סיפורים מִבית הסבתא בקיץ רחוק. צבי משלים אותה בנגינה, והיה מעניין לראות שהם דווקא לא מתנכרים לעולם ממנו באו, אלא מספרים עליו באופן קולח וחיים אותו – באופן משודרג – בעקבות חזרתם בתשובה. גם הדיסק שהיא זכתה להוציא לפני שנים מועטות נמצא עומד למכירה על השולחן הקטן שבכניסה.
"ה' צורי וגואלי", היא שרה בתחינה, ממש כמו דתיה מלידה. "אותך הכנסתי לכל חדרי לבי, לגדל את ילדיך, המייחלים אליך, לפרוש מעליהם סוכת שלום...". אהבתי מאד את "ירושלים של זהב" בלחן קצבי, מזכיר קצת את המקור אך חדשני מאד; ו"בגדאד" מהאלבום של הדס בגלגולה הקודם. לכל שיר מתלווה סיפור קצר או ארוך, ואי אפשר שלא להישאב לקולה של הדס, למשחק שהיא משחקת תוך כדי, כמו גם לנגינה של צבי בעלה ולהרמוניה בין שניהם.
במשך כל ההופעה הייתי מרותקת לכסא ושאלתי את עצמי איך עדיין לא זכינו לשמוע על הזוג המוכשר והמיוחד הזה, שלא מנסה "לקרב" בדרכים מניפולטיביות, אלא בא לספר סיפור, להעלות שאלות נוקבות על החיים, בהומור וברגש. אני מקווה שעוד נשמע עליהם בקרוב. רשמו לפניכם את השם.
ההופעה הבאה של צבי והדס שמרלינג תתקיים מחר, י' באלול (25.8) בביתם בירושלים, רח' שמריהו לוין 46 בשעה 21:00. הופעה נוספת תתקיים בת"א ביום חמישי.